Page 49 - 28222
P. 49

‫מסע העצמאות של חוה‬

‫בוקר אחד הסכימו ביניהם ואריק לקח שלושה מן הגורים‬
‫לאן שלקח‪ .‬נותרו שלושה‪ .‬החלו להפציר בילדי השכונה והללו‬
‫בהוריהם‪ .‬חילקו עוד שני גורים‪ .‬נותר אחד‪ .‬תולעי המשי לא הפסיקו‬
‫זלילתם‪ .‬הגיעו לממדים מבחילים‪ .‬ויום אחד‪ ,‬כשיצאו הילדים‬
‫לחזות בתוכי‪ ,‬מצאו את הכלוב ריק‪ .‬נגנב? ברח? קטן היה התוכי‪.‬‬
‫ירקרק־צהבהב‪ְ .‬ל ַד ֵּבר לא ידע אך צייץ רכות‪ .‬עתה נשאר רק‬

                                                             ‫הכלוב‪.‬‬
‫אריק נסע שוב‪ .‬טרדותיו המרובות מילאו את ימיו‪ ,‬יום רדף יום‪,‬‬
‫טרדה רדפה טרדה‪ .‬גלויות לילדים ישלח מחר‪ ,‬משיגמור עסקיו‪.‬‬
‫עסקיו לא גמר וגלויות לא שלח‪ .‬האביב הנפלא עוד נאבק‪ .‬חמסינים‬
‫ראשונים פינו בגסות דרכו של הקיץ‪ .‬את מקום אשכולות הפריחה‬
‫הלילכיים מילאה עתה עלווה כבדה‪ ,‬ירוקה־כהה‪ .‬הגזוזטרה הוצלה‬
‫כולה‪ ,‬וקרני השמש הסתננו לסלון רק בשעות שלפני החשכה‪ .‬במקום‬
‫פעייתם הרכה של גורי הכלבים‪ ,‬צפצופו של התוכי ולהגם של פעוטי‬
‫השכנים‪ ,‬השתררה שוב דממה בבית‪ .‬גם כשחזר אריק מנסיעתו לא‬
‫הופר השקט‪ .‬עייף היה מגיע בערב מן העבודה‪ ,‬שוקע בצלחתו‪ ,‬עיניו‬
‫בעיתון‪ ,‬ושותק‪ .‬בתנועותיה של יעלה נמסכה עוגמה‪ .‬אפילו בפרחיה‬
‫לא טיפלה כבעבר‪ .‬ילדיה הפתיעוה לא אחת‪ ,‬בעודה יושבת‪ ,‬ספר על‬

                                              ‫ברכיה‪ ,‬ועיניה אי־שם‪.‬‬
‫ואז הופיע התוכי שנית‪ .‬לא‪ ,‬לא בעצמו‪ ,‬ואולי לא אותו התוכי‪.‬‬
‫שכנה קראה לה מקצה הרחוב‪ .‬אולי אבד לה תוכי ירוק‪ ,‬שהרי היא‬
‫רואה כלוב ריק תלוי בחצר‪ .‬הבוקר‪ ,‬כשהתיזה מים בחצרה‪ ,‬הופיע‪,‬‬
‫התעופף בכבדות‪ ,‬כנראה צמא היה‪ .‬השליכה עליו סמרטוט‪ ,‬לבל‬
‫יברח‪ ,‬וסגרה אותו בקופסה‪ .‬אין לה כלוב בשבילו‪ ,‬אולי הוא הוא‬

                            ‫התוכי שברח‪ .‬ודאי תשמח יעלה לראותו‪.‬‬
‫ניגשו לביתה‪ .‬שוב היה זה תוכי אמיתי‪ .‬קמעה גדול יותר‪ ,‬עברו‬
‫חודשיים מאז נמלט‪ .‬אולי גדל? הירקרק הפך ירוק ממש‪ ,‬נוטה‬
‫לטורקיז‪ .‬הכנפיים התחזקו ונוספו בהן נוצות שחורות‪ .‬בצידי המקור‬
‫הופיעו כתמי כחול בוהק‪ .‬בוגר יותר‪ .‬שלם יותר‪ .‬צבעוני יותר‪ .‬ההיה‬

                                ‫‪49‬‬
   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54