Page 45 - zman
P. 45
הזמן שחלף בינתיים | 45
לא סביר שזה יקרה ,כמובן .לפחות לא החלק האחרון.
חזרתי למיטה ,הוצאתי את שתי תיקיות המסמכים שבמעטפה
והנחתי אותן על המיטה.
לקחתי את היין שלי וחזרתי אליהן .פתחתי את התיקייה הדקה
יותר.
הייתה שם תמונה בגודל של עשרים על עשרים וחמישה סנטימטרים
— מחוברת באטב לכריכה הפנימית ,השמאלית — של אחי ,יוצא מבית
מקסים והולך לעבר מכונית סובארו כחולה שחנתה בחנייה שלו.
הפעם האחרונה שראיתי אותו ,הייתה בלוויה של אימי .הפעם
האחרונה שדיברתי איתו ,הייתה בלוויה של אימי .בעצם אמרתי לו
מעט מאוד .מה שהוא אמר לי היה שאני לא רצויה בקבלת הפנים
שלאחר הלוויה ,בבית של אימא ואבא שלי ושאני צריכה להסתפק בכך
שחלקתי לה את הכבוד המתחייב ,כשנכחתי בטקס הקבורה.
פטריק ,שעמד לצידי ,רתח מזעם .לא הלכנו לקבלת הפנים.
אבא נפטר כמעט שנתיים לפני אימא .בלי קשר לעובדה שהיה מכור
לכושר ,רץ כמעט בכל יום ושמר על תזונה קפדנית ,היה לו לב חלש
שהוביל לסדרה של התקפי לב ,שהאחרון שבהם הרג אותו.
המוות של אימא היה מכוער יותר.
היא החליקה ,נפלה ונפצעה קשה בחממה שלה ,ונחתכה בזרועה
ממזמרה שפגעה בעורק וגרמה לדימום חזק .היא גררה את עצמה לדלת
וכמעט הצליחה לצאת ,לפני שהתעלפה מן הכאב ואיבוד הדם .היה
חורף וזה קרה בזמן גל קור.
וזה היה מחריד לחשוב שאימי קפאה למוות (או דיממה למוות ,איש
לא ידע מה קדם למה).
הייתי בהלם לא רק כי איבדתי אותה ,אלא גם משום שאיבדתי אותה
לפני שהצלחתי להתפייס איתה (או למצוא דרך לשכנע אותה להרשות
לי לפייס אותה ,ואיבדתי גם את אבא באותו אופן) וגם מכיוון שמתה
בצורה כל כך מזעזעת.
פטריק ידע את זה ,לכן מצא חן בעיניו עוד פחות שקיילן ,אחי,
התנהג אליי בצורה כל כך נוראית.
אבל זה היה אותו קיילן ,שפחות מחודשיים לאחר מותה של אימא,
התגרש מאישתו (כי אימא הייתה יוצאת מדעתה ,מכך שבנה הבכור,
