Page 175 - 13322
P. 175
וט קרפ | 175
ֵלב ָנב ֹון ְי ַב ֶּקׁש ָ ּד ַעת ּו ִפי ְכ ִסי ִלים ִיְר ֶעה ִאֶּו ֶלת
במקום לנהוג בחוכמה ,כבעל לב נבון ,שמשון עשה מעשי כסילות
שרק גרמו נזק .בדיוק ההפך מיפתח הגלעדי שהתייעץ עם זקני עירו.
הנמשל שוב מציג את ההבדל בין הלב לפה .אצל הנבון הכול קורה
בלב ,גם הדחף לבקש דעת ,ללמוד עוד ועוד .ואצל הטיפש הכול קורה
בפה .כמו שאומר הפתגם העממי :תשוקת החכם ללמוד ,תשוקת
הטיפש — ללמד .ופי כסילים ירעה — אצל הכסיל מרכז חייו הוא הפה,
שמשמש אותו בעיקר לאכילה אך גם לדיבור .ולכן נאמר "ירעה",
לשון נקייה לומר :הוא בהמה.
ָּכל ְי ֵמי ָע ִני ָר ִעים ְוט ֹוב ֵלב ִמׁ ְש ֶּתה ָת ִמיד
שמשון אהב לעשות חיים .וטוב לב משתה תמיד — היה תמיד במצב
רוח טוב ,אף על פי שהמשתה היה אסור עליו כי היה נזיר לה' .הנמשל:
כל ימי עני רעים — עני חשוב כמת ,רמז לשם אביו מנוח .ומי שעני
בחוכמה ובדעת ,כל ימיו רעים ,כי אין להם תכלית .אך טוב לב ,מי
שלבו טוב ,חש כאילו יש לו יום־יום חג.
המילה משתה מעידה כי מדובר באנשים החיים בארמון המלך.
להמוני העם אין משתאות .וכן אפשר כי המילה היתה במקורה:
משתאה .וטוב לב משתה תמיד — טוב הלב משתאה תמיד למראה
העולם ואשר בו ,כל פלאי הבריאה.
ט ֹוב ְמ ַעט ְּב ִיְר ַאת ְיהָוה ֵמא ֹו ָצר ָרב ּו ְמה ּו ָמה ב ֹו
טוב מעט ביראת ה' — שמשון היתה בו מעט יראת ה' ,ולכן העדיף
לקחת אוצר רב ,נערה שהיא ממש אוצר מבנות הפלשתים ,וזו
הכניסה מהומה בלבו .הנמשל :טוב מעט ביראת ה' — עדיף אדם
פשוט שהוא ירא שמים מעט מאוד ,מאוצר רב — מאוצר שצבר לו
רב גדול.
ומהומה בו — שכל היום מטרידים אותו חסידיו הבאים לבקש
ברכות ולהשאיר תרומות.
