Page 191 - 13322
P. 191

‫זט קרפ | ‪191‬‬

                 ‫ַמ ְ ׂש ִּכיל ַעל ָ ּד ָבר ִי ְמ ָצא ט ֹוב ּוב ֹו ֵט ַח ַּביהָוה ַאׁ ְשָריו‬

‫משכיל — מביא שכול‪ .‬שמשון החליט להפוך את הפלשתים לעם‬
                                                              ‫שכול‪.‬‬

‫על דבר ימצא טוב — ומצא כי זה הדבר הטוב באמת שיוכל לעשות‬
                                                          ‫לפני מותו‪.‬‬

‫ובוטח בה' אשריו — ובטוח כי ה' "אשריו"‪ ,‬יאשר את המעשה‬
                                            ‫וייתן לו כוח לבצע זאת‪.‬‬

‫וכן משכיל — שמשכל ידיו לחוש את עוצמת העמודים‪ .‬כמו שעשה‬
‫יעקב כשבירך את אפרים ומנשה‪ .‬בסופו של דבר ימצא טוב‪ ,‬כמו שאכן‬
‫קרה מאותו שיכול ידיים‪ ,‬שעד היום מברכים אבות את בניהם כנאמר‬

                          ‫בבראשית‪ְ :‬י ִ ׂש ְמ ָך ֱאלֹ ִהים ְּכ ֶא ְפַר ִים ְו ִכ ְמ ַנׁ ֶּשה‪.‬‬

                   ‫ַל ֲח ַכם ֵלב ִי ָּקֵרא ָנב ֹון‪ּ ,‬ו ֶמ ֶתק ְ ׂש ָפ ַת ִים יֹ ִסיף ֶל ַקח‬

‫לחכם לב ייקרא נבון — זו הערת שלמה‪ ,‬המצדיק את החלטתו של‬
                                                             ‫שמשון‪.‬‬

‫לחכם לב ייקרא נבון — חכם הוא מי שמחפש את האמת האלוהית‬
              ‫בלבו‪ ,‬נבון הוא מי שיש לו חוכמה בענייני העולם הזה‪.‬‬

‫ומתק שפתיים יוסיף לקח — אך צריך ללוות מעשה כזה במתק‬
‫שפתיים‪ ,‬בדברים שיצדיקו את המעשה וישאירו לקח לדורות הבאים‪.‬‬
‫ומאז אכן נהגו לקרוא לעוגייה מתוקה‪ ,‬לקח‪ .‬וכן לקח — משהו שלקחת‬
‫באמצעות פיתוי הזולת‪ .‬אתה לקחת‪ ,‬והוא למד לקח‪ .‬ומתק שפתיים‬
‫יוסיף לקח — שלא רק ששמשון החריב את מקדשם‪ ,‬אלא הוסיף לכך‬

                             ‫לקח כשאמר‪ָּ :‬תמ ֹות ַנ ְפׁ ִשי ִעם ְּפ ִלׁ ְש ִּתים‪.‬‬

                     ‫ְמק ֹור ַח ִּיים ֵ ׂש ֶכל ְּב ָע ָליו ּומ ּו ַסר ֱאִו ִלים ִאֶּו ֶלת‬

‫לכל יצור בעולם יש שכל משלו‪ ,‬והוא מקור החיים שלו‪ .‬מקור חייה‬
‫של הציפור הוא המקור שלה‪ .‬מקור חייו של הדוב הוא הפרווה‬
‫השומרת עליו מקור הקוטב‪ .‬אפילו לעץ יש מקור חיים והוא העלים‬
‫שלו‪ ,‬עליו‪ ,‬הקולטים את אור השמש והופכים אותו למזון‪ .‬ולכן‬
‫נאמר על העץ‪ ,‬מקור חיים ֹשכל בעליו — בתוך עליו של העץ נמצא‬
   186   187   188   189   190   191   192   193   194   195   196