Page 216 - 13322
P. 216

‫‪ 216‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

‫האיש השני שעליו הוא אומר‪" :‬מפרי פי איש תשבע בטנו תבואת‬
‫שפתיו ישבע" הוא אבשלום שאכל את מה שבישל‪ .‬סופו שנתפס שערו‬
‫המפואר בעץ האלה‪ ,‬והוצא להורג על ידי יואב‪ .‬מפרי פי איש תשבע‬
‫בטנו — בשמואל ב' מסופר שיואב עשה מה שציווה אותו — לדעתו!‬
‫— דוד‪ַ :‬ו ִּי ַּקח ׁ ְש ֹלׁ ָשה ׁ ְש ָב ִטים ְּב ַכ ּפ ֹו ַו ִּי ְת ָק ֵעם ְּב ֵלב ַא ְבׁ ָשל ֹום‪ .‬תקע שלושה‪,‬‬

                                    ‫שתשבע בטנו ויהיה לו לבריאות‪.‬‬

                       ‫ָמֶות ְו ַח ִּיים ְּב ַיד ָלׁש ֹון ְו ֹא ֲה ֶבי ָה ֹיא ַכל ִּפְר ָי ּה‬

‫מוות וחיים ביד לשון — לשונו של אהוד הצילה את העם ממלך מואב‪,‬‬
‫כשאמר לו‪ּ ְ :‬ד ַבר ֱא ֹל ִהים ִלי ֵא ֶלי ָך ַו ָּי ָקם ֵמ ַעל ַה ִּכ ֵּסא‪ .‬וכך חשף המלך את‬

                                               ‫בטנו לדקירת המוות‪.‬‬
‫ואוהביה יאכל פרייה — בספר שופטים מסופר שבני ישראל ניצלו‬
‫את מות המלך ויצאו למלחמה‪ ,‬שבה הרגו ַּכ ֲע ֶ ׂשֶרת ֲא ָל ִפים ִאיׁש ָּכל‬
‫ׁ ָש ֵמן ְו ָכל ִאיׁש ָח ִיל ְולֹא ִנ ְמ ַלט ִאיׁש‪ .‬ומיד נאמר‪ַ :‬ו ִּתׁ ְש ֹקט ָה ָאֶרץ ׁ ְשמ ֹו ִנים‬

                                                               ‫ׁ ָש ָנה!‬
‫העלילה המקבילה‪ ,‬כאמור‪ ,‬היא המסקנה המתבקשת מפרשת‬
‫אבשלום‪ .‬מוות וחיים ביד לשון — מה שאומרת הלשון יכול‬
‫להפוך גזר דין חיים לגזר דין מוות‪ .‬וזה מה שעשה יואב בן צרויה‬
‫על פי המסופר בשמואל ב'‪ .‬המלך ביקש לא להרוג את אבשלום‪,‬‬
‫אך אמר זאת בשפה המשתמעת לשתי פנים‪ַ :‬ו ְי ַצו ַה ֶּמ ֶל ְך ֶאת י ֹו ָאב‬
‫ְו ֶאת ֲא ִבי ׁ ַשי ְו ֶאת ִא ַּתי ֵלאמֹר ְל ַאט ִלי ַל ַּנ ַער ְל ַא ְב ׁ ָשל ֹום‪ .‬רצה לומר‪:‬‬
‫נהגו בו בעדינות ואל תפגעו בו‪ ,‬אך אפשר לפרש‪ :‬תהרגו אותו לאט‬
‫שיסבול על כל מה שעשה לי‪ .‬ומכיוון שמוות וחיים ביד לשון‪ ,‬לקח‬
‫יואב בן צרויה את הנשק והרג אותו לאט‪ ,‬בשלושה שבטים‪ ,‬אחד‬

                                                         ‫אחרי השני‪.‬‬
‫ואוהביה יאכל פרייה — ואוהביה של הלשון יאכלו את פרי‬
‫הבאושים הזה‪ .‬וכן ואוהביה יאכל פרייה — זה דוד‪ ,‬שנשאר אוהב‬
‫נאמן לבנו ובכה מנהמת לבו‪ְּ :‬ב ִני ְב ִני ַא ְבׁ ָשל ֹום ִמי ִי ֵּתן מ ּו ִתי ֲא ִני ַת ְח ֶּתי ָך‬

                                                    ‫ַא ְבׁ ָשל ֹום ְּב ִני ְב ִני‪.‬‬
   211   212   213   214   215   216   217   218   219   220   221