Page 221 - 13322
P. 221

‫ טי פרק | ‪221‬‬

‫מרעהו ייפרד"‪ ,‬וזה הזמן לתקוף‪ .‬בשל המעבר הצר כל ההון שהושקע‬
‫חסר תועלת‪ .‬וכך היה‪ .‬הנמשל‪ :‬הון יוסיף רעים רבים — הכסף מקבץ‬
‫סביב בעליו גם ֵרעים וגם ָרעים‪ ,‬שהם גם ַר ּבים וגם ָרבים זה עם זה‪ .‬ודל‬
‫מרעהו ייפרד — העני נפרד מרצונו מרעהו שהתעשר‪ ,‬שלא להביכו בין‬

                                                      ‫רעיו החדשים‪.‬‬

                     ‫ֵעד ׁ ְש ָקִרים לֹא ִי ָּנ ֶקה ְו ָי ִפי ַח ְּכ ָז ִבים לֹא ִי ָּמ ֵלט‬

             ‫עד שקרים לא יינקה — עובד עבודה זרה סופו להיענש‪.‬‬
‫ויפיח כזבים לא יימלט — זה סיסרא‪ ,‬שנמלט מהקרב כל עוד רוחו‬
‫בו‪ַ :‬ו ֵּיֶרד ִסי ְסָרא ֵמ ַעל ַה ֶּמְר ָּכ ָבה ַו ָּי ָנס ְּבַר ְג ָליו‪ .‬ממש כמו שנאמר קודם‬

     ‫לכן‪ְ :‬ו ָדל ֵמֵרעה ּו ִי ָּפֵרד‪ .‬נאלץ להיפרד דל מכל עוצמתו הצבאית‪.‬‬
‫ויפיח כזבים לא יימלט — ידע שגם אם יזרוק מעליו את כל כלי‬
‫המלחמה ויפיח כזבים כדי לטשטש את זהותו‪ ,‬לא יימלט מלוחמיו של‬
‫ברק‪ .‬והנמשל‪ :‬ויפיח כזבים לא יימלט — כמו המפוח בסדנת הנפח‪,‬‬
‫שמלבה את האש ומפזר ניצוצות‪ ,‬כך מפיץ השקרן את דברי הרכילות‬
‫והשקרים שבדה מלבו‪ .‬לא יימלט — מהריח החרוך שדבק בו ובבגדיו‪.‬‬
‫וכך עד שקרים לא יינקה — משום ש"יפיח" — שהפיח ניכר בפניו‬

                         ‫וקשה לנקותם במים‪ .‬וכן יפיח‪ ,‬לא רק מפיו‪.‬‬

                        ‫ַר ִּבים ְי ַח ּל ּו ְפ ֵני ָנ ִדיב ְו ָכל ָהֵר ַע ְל ִאיׁש ַמ ָּתן‬

‫רבים יחלו פני נדיב — אנשי צבאו של סיסרא רחשו לו הרבה כבוד כי‬
‫היה נדיב‪ ,‬שילם את שכרם‪ ,‬וייחלו רע לאיש מתן‪ ,‬ייחלו רק רע לאותו‬
‫נדיב כשחדל ממתן שכרם‪ .‬הנמשל‪ :‬רבים יחלו פני נדיב — רבים נהיים‬
‫חולים מקנאה כשרואים את פניו הקורנים של הנדיב‪ ,‬בעת שהוא‬
‫עוזר לנזקקים‪ ,‬וכל העולם מברכים אותו ומייחלים שיזכה לבריאות‬

                                                     ‫ולאריכות ימים‪.‬‬

‫ָּכל ֲא ֵחי ָרׁש ְ ׂש ֵנ ֻאה ּו ַאף ִּכי ְמֵר ֵעה ּו ָר ֲחק ּו ִמ ֶּמ ּנ ּו ְמַר ֵ ּדף ֲא ָמִרים ל ֹו ֵה ָּמה‬

‫כל אחי הרש שנאוהו — לוחמי סיסרא שנאו אותו על שהכניסם לקרב‬
                                                               ‫אבוד‪.‬‬
   216   217   218   219   220   221   222   223   224   225   226