Page 227 - 13322
P. 227

‫ טי פרק | ‪227‬‬

‫חובט בו‪ ,‬שלא יחשוב שאתה מכהו להנאתך וללא סיבה‪ .‬למען תחכם‬
‫באחריתך — כלומר באחוריך‪ .‬שתיכנס בך החוכמה דרך אחוריך אם‬

                                               ‫לראשך אינה נכנסת‪.‬‬

                 ‫ַר ּב ֹות ַמ ֲחׁ ָשב ֹות ְּב ֶלב ִאיׁש ַו ֲע ַצת ְיהָוה ִהיא ָתק ּום‬

‫מכאן עובר שלמה להסביר לקוראיו את הנאמר בשירת דבורה‪ .‬רבות‬
‫מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום — מסביר את מה שדבורה‬
‫אמרה בספר שופטים‪ִּ :‬ב ְפ ֹר ַע ְּפָרע ֹות ְּב ִי ְ ׂשָר ֵאל ְּב ִה ְת ַנ ֵ ּדב ָעם ָּבֲרכ ּו ְיהָוה‪.‬‬

                ‫שלא יחשבו המתנדבים בעם כי בזכותם בא הניצחון‪.‬‬
‫עצת ה' היא תקום‪ .‬תקום — תנקום באויבים‪ .‬ואפשר שמתייחס‬
‫לנזיפה שדבורה נזפה בראובן‪ָ :‬ל ָּמה ָיׁ ַש ְב ָּת ֵּבין ַה ִּמׁ ְש ְּפ ַת ִים ִלׁ ְשמֹ ַע ׁ ְשִרק ֹות‬
‫ֲע ָדִרים‪ .‬ותשובתו‪ַ :‬ר ּב ֹות ַמ ֲחׁ ָשב ֹות ְּב ֶלב ִאיׁש ַו ֲע ַצת ְיהָוה ִהיא ָתק ּום‪.‬‬
‫בהסתמכו על הנאמר בספר ויקרא‪ְ :‬יהָוה ִי ָּל ֵחם ָל ֶכם ְו ַא ֶּתם ַּת ֲחִריׁש ּון‪.‬‬
‫המשכתי לחרוש בזמן שאתם לחמתם‪ .‬הנמשל‪" :‬שמע עצה וקבל מוסר‬
‫מאביך"‪ ,‬אך דע לך כי "עצת ה' היא תקום"‪ .‬מה שאתה מקבל ממני‬
‫זה כאין וכאפס לעומת מה שתקבל מאביך שבשמים‪ ,‬שעליו נאמר‪:‬‬

                                                       ‫אבינו מלקנו‪.‬‬

                         ‫ַּת ֲאַות ָא ָדם ַח ְס ּד ֹו‪ְ ,‬וט ֹוב ָרׁש ֵמ ִאיׁש ָּכ ָזב‬

‫וטוב רש מאיש כזב — איש כזב הוא איש שהולך בדרכים עקלקלות‪.‬‬
‫כפי שאומרת דבורה הנביאה‪ְ :‬ו ֹה ְל ֵכי ְנ ִתיב ֹות ֵי ְלכ ּו ֳאָרח ֹות ֲע ַק ְל ַק ּל ֹות —‬
‫הם הלכו בדרך הישר‪ ,‬ולפתע החלו לעבוד עבודה זרה‪ .‬הנמשל‪ :‬תאוות‬
‫אדם חסדו — תאוותו של האדם היא לקבל את חסדו של אלוהים‪ .‬אף‬
‫שבחר ללכת בנתיבות עקלקלות‪ ,‬מתאווה האדם שאלוהים ייטה לו‬
‫חסד‪ .‬אחרי ַר ּב ֹות ַמ ֲחׁ ָשב ֹות ְּב ֶלב ִאיׁש‪ ,‬בא הפסוק הזה לספר לנו מה הן‬

                                                    ‫המחשבות הללו‪:‬‬
‫תאוות אדם חסדו — אדם משתוקק לעשות חסד עם מישהו שזקוק‬

                                                              ‫לחסד‪.‬‬
‫וטוב רש מאיש כזב — והשתוקקות זאת אינה רק נחלתו של מי‬
‫שיש לו מה לתת‪ ,‬אלא גם הרש רוצה לעשות חסד כמידת יכולתו‪.‬‬
   222   223   224   225   226   227   228   229   230   231   232