Page 245 - 13322
P. 245

‫אכ קרפ | ‪245‬‬

              ‫ַּפ ְל ֵגי ַמ ִים ֶלב ֶמ ֶל ְך ְּב ַיד ְיהָוה ַעל ָּכל ֲאׁ ֶשר ַי ְח ּפֹץ ַי ֶּט ּנ ּו‬

‫שלמה מעיר על כי התנהגותו של גדעון היתה התנהגות הראויה‬
‫למלך‪ .‬לשפוך מים צוננים על המון זועם של בני שבט פגוע ולהרגיע‬

                                   ‫את רוחו — אינו דבר של מה בכך‪.‬‬
‫על כל אשר יחפוץ יטנו — הוא הצליח להטות את לב אפרים‬
‫אל דרך הפשרה‪ ,‬וזאת כאשר היה לשבט אפרים חשבון דמים ארוך‬
‫עם מנהיגי העם כאשר לוחמיו של יפתח הרגו ארבעים ושניים אלף‬
‫לוחמים מבני אפרים על מעברות הירדן‪ ,‬הלא הם פלגי מים‪ .‬ללמדנו‬
‫כי גדעון מנהיג גדול בהרבה מיפתח‪ .‬הנמשל‪ :‬פלגי מים הם סעיפי נחל‬
‫הזורמים באותו ערוץ מימים ימימה‪ ,‬ולא ניתן להטותם בשום דרך‪ .‬אך‬
‫ה' יכול לעשות זאת כאשר יחפוץ באמצעות אסונות טבע‪ ,‬רעידות‬
‫אדמה ושיטפונות גדולים המטים את הנחלים‪ .‬וכך יכול ה' להטות גם‬

                                                       ‫את לב המלך‪.‬‬
‫יטנו מהמילה מטה‪ ,‬כמו מטהו של משה רבנו שהוציא מים מהסלע‪.‬‬

    ‫כך כפל כפליים המטה ביד ה'‪ ,‬שמטה את מהלך הדברים כחפצו‪.‬‬

                       ‫ָּכל ֶ ּדֶר ְך ִאיׁש ָיׁ ָשר ְּב ֵעי ָניו ְו ֹת ֵכן ִל ּב ֹות ְיהָוה‬

‫גם גדעון וגם בני אפרים היו בטוחים כי הצדק איתם‪ ,‬ותוכן לבות‬
‫ה' — אך מי שמתכנן את המהלך ומכין את הלבבות הוא ה'‪ .‬ואכן‪,‬‬
‫אחרי שגדעון התנצל בפניהם והעריך את תרומתם‪ ,‬כתוב‪ָ :‬ר ְפ ָתה‬
‫ר ּו ָחם ֵמ ָע ָליו ְּב ַד ְּבר ֹו ַה ָ ּד ָבר ַה ֶּזה‪ .‬וחזר לשרור שלום בין מנשה ובין‬
‫אפרים‪ .‬ומנהג בישראל לברך את "ברכת הבנים" (ביום שישי‪ ,‬לאחר‬
‫הדלקת הנרות או כאשר חוזרים מבית הכנסת) בברכה הידועה מספר‬
‫בראשית‪ְ :‬י ִ ׂש ְמ ָך ֱאלֹ ִהים ְּכ ֶא ְפַר ִים ְו ִכ ְמ ַנׁ ֶּשה‪ .‬הנמשל‪ :‬תוכן הוא איש‬
‫החוזה בכוכבים ומנחש את מסלולם‪ ,‬ובעקבותיהם מנחש את מסלולי‬
‫חייו של האדם‪ .‬הקב"ה הוא תוכן הצופה אל נסתרות לב בני האדם‪.‬‬
‫כשם שכל כוכב יודע את מסלולו הקבוע‪ ,‬כך גם האדם הולך בדרך‬
‫שהותוותה לו ובטוח שהיא הדרך הישרה היחידה‪ .‬אך הדרך הזאת‬
‫ישרה רק בעיניו‪ ,‬לא בעיני בני האדם האחרים‪ ,‬ובוודאי שלא בעיני‬
‫הקב"ה‪ .‬לכן למילה תוכן יש שתי משמעויות‪ :‬גם צופה וגם מתכנן‪.‬‬
   240   241   242   243   244   245   246   247   248   249   250