Page 303 - 13322
P. 303

‫הכ קרפ | ‪303‬‬

‫שמואל א' ששר‪ִ :‬ה ָּכה ׁ ָשא ּול ַּב ֲא ָל ָפיו ְו ָדִוד ְּבִר ְבבֹ ָתיו‪ .‬דבר שהביא למלך‬
‫שאול לב רע‪ .‬שנאמר בספר שמואל א'‪ַ :‬ו ִּי ַחר ְלׁ ָשא ּול ְמ ֹאד ַו ֵּיַרע ְּב ֵעי ָניו‬

                                                          ‫ַה ָ ּד ָבר ַה ֶּזה‪.‬‬
‫ביום קרה חומץ על נתר — פנייה מלגלגת אל גופתו הקרה של‬
‫גוליית‪ :‬ביום קר אם תנתר‪ ,‬תחוש חום‪ .‬פירוש אחר‪ :‬מעדה בגד ביום‬
‫קרה — בימים שטרם הועלה ספר משלי על הכתב‪ ,‬היה יכול השומע‬
‫לשמוע‪ :‬מעדה בגד ביום קרע — כאילו קרע את הבגד ביום שבו עדה‬
‫אותו‪ .‬וכן מעדה בגד ביום קרא‪ :‬חומץ על נתר! לא מוצא חן בעיניו‬
‫הבגד‪ .‬ואלה חלק מהסודות שמסתיר מאיתנו שלמה המלך‪ .‬כי למילה‬
‫קרה יש שבע משמעויות לאוזן‪ :‬למשל‪ ,‬הדבר קרה ביום של קרה‪ .‬אדם‬
‫כרה בור בחצר ביתו וקרע את שרוך נעלו‪ .‬הוא קרא למ ּכרה ואמר‪:‬‬

   ‫תראי מה קרה‪ .‬אמרה המ ּכרה‪ :‬תתייחס למה שקרה כרע במיעוטו‪.‬‬

             ‫ִאם ָר ֵעב ׂ ֹש ַנ ֲא ָך ַה ֲא ִכ ֵלה ּו ָל ֶחם ְו ִאם ָצ ֵמא ַהׁ ְש ֵקה ּו ָמ ִים‬
                  ‫ִּכי ֶג ָח ִלים ַא ָּתה חֹ ֶתה ַעל ֹראׁש ֹו ַויהָוה ְיׁ ַש ֶּלם ָל ְך‬

‫מין נקמה מתוקה מלאת הומור מק ּברי‪ ,‬שכנראה שרו הנשים לדוד‬
‫כאשר עבר במחנה הלוחמים‪ ,‬נושא בידיו את ראשו הכרות של גוליית‪.‬‬
‫למה לא תפתח את פיו של גוליית ותאכילהו לחם? אולי הוא רעב‪ .‬או‬

                                 ‫מוטב‪ ,‬תשקהו מים? אולי הוא צמא‪.‬‬
‫כי גחלים אתה חותה על ראשו — אולי נשים את ראשו על גחלים‬
‫ונעשה ממנו קורבן חטאת וה' ישלם לנו‪ .‬וכן גחלים אתה חותה על‬

                      ‫ראשו — רמז לצבע ראשו האדמוני של המנצח‪.‬‬

                  ‫ר ּו ַח ָצפ ֹון ְּתח ֹו ֵלל ָּגׁ ֶשם ּו ָפ ִנים ִנ ְז ָע ִמים ְלׁש ֹון ָס ֶתר‬

‫במקום גוליית יקום צורר אחר‪ .‬רוח צפון תחולל גשם — רוח הצפון‬
‫מתחת לכיסא הכבוד סופו לחולל גשם‪ .‬כלומר להיכנס בגופו של‬

                                                         ‫נברא חדש‪.‬‬
‫ופנים נזעמים לשון סתר — ישוב גם פרצופו הזועם של הראש‬

                                       ‫הכרות והלשון הזרה של עמו‪.‬‬
   298   299   300   301   302   303   304   305   306   307   308