Page 337 - 13322
P. 337

‫טכ קרפ | ‪337‬‬

‫עורף — המוכיח את העם חייב להיות איש קשה עורף ולעמוד על‬
                                               ‫עקרונותיו המוסריים‪.‬‬

‫פתע יישבר ואין מרפא — אך אם הוא פתאום נשבר ומתייאש‬
                 ‫משליחותו‪ ,‬כמו יונה הנביא למשל‪ ,‬אין מרפא לעם‪.‬‬

               ‫ִּבְרב ֹות ַצ ִ ּדי ִקים ִי ְ ׂש ַמח ָה ָעם ּו ִב ְמׁשֹל ָרׁ ָשע ֵי ָא ַנח ָעם‬

‫אביגיל מבינה את הסבך הפוליטי שאליו נקלע דוד שלא ברצונו‪ ,‬רק‬
‫בגלל שהמושל בארץ‪ ,‬כלומר שאול‪ ,‬ניהל שלטון קשה שהעם נאנח‬
‫תחתיו‪ .‬ברבות צדיקים ישמח העם — כשהיה דוד צדיק‪ ,‬שמח העם‬
‫ושר לו שירי תהילה‪ ,‬אך נסיבות הזמן אילצוהו לנהוג כמו רשע כדי‬

                                                             ‫לשרוד‪.‬‬

               ‫ִאיׁש ֹא ֵהב ָח ְכ ָמה ְי ַ ׂש ַּמח ָא ִביו ְו ֹר ֶעה ז ֹונ ֹות ְי ַא ֶּבד ה ֹון‬

‫אביגיל משווה את נבל‪ ,‬בעלה‪ ,‬שהתחיל כרועה צאן‪ ,‬ועד עתה רכושו‬
‫העיקרי היה צאן‪ ,‬לרועה זונות‪ ,‬שבגלל כמה כבשים שהוא מסרב‬
‫לשחוט יאבד הון גדול פי כמה‪ .‬ואכן‪ ,‬אביגיל החכמה פוגשת את דוד‬
‫ולוחמיו ומצליחה להניא אותו מלהרוג את בעלה‪ .‬ועל כך היא מודה‬
‫לו ואומרת‪ :‬איש אוהב חוכמה ישמח אביו‪ .‬ברוך אביך שהוליד בן‬

                                                 ‫אוהב חוכמה כמוך‪.‬‬

                 ‫ֶמ ֶל ְך ְּב ִמׁ ְש ָּפט ַי ֲע ִמיד ָאֶרץ ְו ִאיׁש ְּתר ּומ ֹות ֶי ֶהְר ֶס ָּנה‬

‫מלך במשפט — מלך שאינו מולך‪ ,‬אך על פי המשפט הוא מלך‪ ,‬זה‬
                                                                ‫דוד‪.‬‬

‫יעמיד ארץ — בסופו של דבר יקים את ארצו על מכונה‪ ,‬ולעומתו‬
‫איש תרומות שאינו נותן תרומות‪ ,‬זה נבל הכרמלי‪ ,‬יהרוס את הארץ‪.‬‬
‫הנמשל‪ :‬מלך במשפט יעמיד ארץ — שנאמר בפרקי אבות‪ַ :‬על ׁ ְשלֹׁ ָשה‬
‫ְ ּד ָבִרים ָהע ֹו ָלם ע ֹו ֵמד‪ַ :‬על ַה ִ ּדין‪ְ ,‬ו ַעל ָה ֱא ֶמת‪ְ ,‬ו ַעל ַהׁ ָּשל ֹום‪ .‬מלך ראוי‬

                                   ‫יעמיד את הארץ על שלושת אלה‪.‬‬
‫ואיש תרומות יהרסנה — איש שכל חייו תרמית‪ ,‬הורס את הארץ‬

                                             ‫ואת שיפוטו של המלך‪.‬‬
   332   333   334   335   336   337   338   339   340   341   342