Page 338 - 13322
P. 338

‫‪ 338‬יורם טהרלב בעקבות שלמה המלך|‬

                     ‫ֶּג ֶבר ַמ ֲח ִליק ַעל ֵר ֵעה ּו ֶרׁ ֶשת ּפ ֹוֵר ׂש ַעל ְּפ ָע ָמיו‬

‫אלה דברי אביגיל החכמה‪ .‬אסור לתת לגברים לנהל את העולם!‬
‫גבר מחליק על רעהו — גבר המדבר דברי חלקלקות אל חברו‪ ,‬כמו‬
‫המסרים שדוד שלח לנבל‪ ,‬לא מתכוון לטובה‪ ,‬אלא פורש רשת שבה‬

                                    ‫הוא מתכוון ללכוד את בן שיחו‪.‬‬
                               ‫על פעמיו — לא משנה לאן יצעד‪.‬‬

                        ‫ְּב ֶפׁ ַשע ִאיׁש ָרע מ ֹו ֵקׁש ְו ַצ ִ ּדיק ָיר ּון ְו ָ ׂש ֵמ ַח‬

‫וצדיק ירון וישמח — כאן (שמואל א' כה) פותחת אביגיל בשיר‬
‫תהילה לצדיק העומד לפניה‪ ,‬דוד‪ ,‬כדי לשכנעו באמצעות דברי חנופה‬
‫לוותר על מחשבת הזדון שבלבו‪ .‬בפשע איש רע מוקש — היא פותחת‬
‫בהסכמה עם דוד כי בעלה איש רע ומוקש‪ַ :‬אל ָנא ָי ִ ׂשים ֲא ֹד ִני ֶאת ִל ּב ֹו‬
‫ֶאל ִאיׁש ַה ְּב ִל ַּי ַעל ַה ֶּזה ַעל ָנ ָבל ִּכי ִכׁ ְשמ ֹו ֶּכן ה ּוא‪ָ :‬נ ָבל ׁ ְשמ ֹו ּו ְנ ָב ָלה ִע ּמ ֹו‪.‬‬
‫ואחרי שאמרה זאת‪ ,‬היא פונה להפיל תחינתה בלשון שראוי כי תהיה‬
‫נלמדת בכל בתי הספר העוסקים ביחסי אנוש‪ .‬בפשע איש רע מוקש —‬
‫הפשע האמיתי של איש רע שהוא מטמין מוקש לעצמו‪ .‬בבחינת כרה‬

                                                       ‫בור‪ ,‬בו ייפול‪.‬‬

                          ‫ֹי ֵד ַע ַצ ִ ּדיק ִ ּדין ַ ּד ִּלים ָרׁ ָשע לֹא ָי ִבין ָ ּד ַעת‬

‫יודע צדיק דין דלים — מרמזת לפסוק בספרנו‪ :‬י ֹו ֵד ַע ַצ ִ ּדיק ֶנ ֶפׁש ְּב ֶה ְמ ּת ֹו‪:‬‬
‫אתה‪ ,‬דוד‪ ,‬בוודאי מכיר את הבהמה הזאת ומבין‪ ,‬כפי שאמר קהלת‪:‬‬
‫ּומ ֹו ַתר ָה ָא ָדם ִמן ַה ְּב ֵה ָמה ָא ִין‪ .‬או ככתוב בשמואל א'‪ׂ ָ :‬שא ָנא ְל ֶפׁ ַשע‬
‫ֲא ָמ ֶת ָך‪ַ ...‬י ֲע ֶ ׂשה ְיהָוה ַלא ֹד ִני ַּב ִית ֶנ ֱא ָמן‪ְ ...‬וָר ָעה לֹא ִת ָּמ ֵצא ְב ָך ִמ ָּי ֶמי ָך‪.‬‬
‫יודע צדיק דין דלים — דלים פירושו דלים בדעת‪ .‬הצדיק יודע איך הם‬

                                                ‫חושבים‪ ,‬דלי הדעת‪.‬‬
‫רשע לא יבין דעת — ואילו הרשע אפילו אינו יודע את המילה‬

                                                               ‫יודע‪.‬‬
   333   334   335   336   337   338   339   340   341   342   343