Page 343 - 13322
P. 343

‫טכ קרפ | ‪343‬‬

‫למלך‪ .‬מוטב שאמצא מקום אחר לגור בו‪ .‬לעולם לא אחזור אל קן‬
                                                       ‫הצרעות הזה‪.‬‬

                       ‫ָח ִזי ָת ִאיׁש ָאץ ִּב ְד ָבָריו ִּת ְקָוה ִל ְכ ִסיל ִמ ֶּמ ּנ ּו‬

‫חזית איש אץ בדבריו — אם אתה רואה איש כמו שאול שממהר‬
‫להתחרט בדבריו על מעשים שעשה‪ ,‬אך מיד משנה טעמו וקורא‬
‫לך "בני"‪ ,‬רק הכסיל ייתן בו אמון ויפתח תקווה שהחיים עומדים‬

                                                  ‫להשתנות‪ .‬לא אני‪.‬‬

                          ‫ְמ ַפ ֵּנק ִמ ּנֹ ַער ַע ְב ּד ֹו ְו ַא ֲחִרית ֹו ִי ְה ֶיה ָמנ ֹון‬

‫אלה דבריו של שאול אל דוד‪ ,‬האיש שהיה עבדו בנעוריו‪ ,‬והיה מנגן‬
‫על נבל בארמון‪ ,‬וזכה לפינוקים רבים‪ ,‬ואפילו קיבל לאישה את בת‬
‫המלך‪ ,‬ואחריתו יהיה מנון — סופו לא יהיה טוב‪" .‬מנון" מילה מוקשה‬
‫ולא ידעתי פירושה‪ .‬הנמשל לעם‪ :‬מי שמפנק את עבדו‪ ,‬עבדו מנוער‬
‫ומסיר ממנו כל אחריות לנעשה בבית ובשדה‪ .‬מרגיל אותו לחיי בטלה‪,‬‬
‫כאשר הוא מנער מעליו כל קושי‪ .‬ואחריתו יהיה מנון — אולי צריך‬
‫לקרוא מנוון‪ .‬המפנק את העבד מנוון אותו‪ ,‬ולא יעשה עבודתו כראוי‪.‬‬

                        ‫ִאיׁש ַאף ְי ָגֶרה ָמד ֹון ּו ַב ַעל ֵח ָמה ַרב ָּפׁ ַשע‬

‫אסור להתגורר בביתו של איש כמו שאול שאינו מושל ברוחו‪ ,‬מתרתח‬
                                      ‫בקלות ומוכן לעשות כל פשע‪.‬‬

‫איש אף — גם כעסן וגם איש אף — שמרחרח ותוחב אפו לענייניהם‬
‫של אחרים‪ ,‬יגרה מדון — מלשון יעלה גירה‪ ,‬יעורר מחלוקות ישנות‬

         ‫שכבר שככו‪ .‬בל נשכח כי מרחרח ומחרחר — אותן אותיות‪.‬‬

                     ‫ַּג ֲאַות ָא ָדם ַּתׁ ְש ִּפי ֶל ּנ ּו ּוׁ ְש ַפל ר ּו ַח ִי ְתמֹ ְך ָּכב ֹוד‬

‫דוד גומר אומר לוותר על גאוותו‪ ,‬להשפיל את עצמו‪ ,‬ולבקש מחסה‬
‫אצל אויביו מימים ימימה‪ ,‬הפלשתים‪ .‬ככתוב בשמואל א' כז‪ַ :‬ו ָּי ֹקם ָ ּדִוד‬

  ‫ַו ַּי ֲעבֹר ה ּוא ְוׁ ֵשׁש־ ֵמא ֹות ִאיׁש ֲאׁ ֶשר ִע ּמ ֹו ֶאל־ ָא ִכיׁש ֶּבן־ ָמע ֹו ְך‪ֶ ,‬מ ֶל ְך ַּֽגת‪.‬‬
‫ושפל רוח יתמוך כבוד — כשאתה שפל רוח‪ ,‬גם האויב המר ביותר‬
   338   339   340   341   342   343   344   345   346   347   348