Page 156 - VOL-2
P. 156
ספר חפץ חיים
הלכות איסורי לשון הרע
כלל ד -הלכה ב
ּבַּסֵפֶר "חֲֵרִדים" ,אֹו אֲ ִפּלּו הּוא ִמּלְ ָתא ּדְַרּבָנָן ּבְעָלְמָא,
ׁ ֶשהֵם אָ ְמרּו( ,ז) ׁ ֶשאֵין ָראּוי לַ ֲעׂשֹות ז ֶה הַּדָבָר לְכַּ ְת ִחּלָה,
וְהּוא ְמסַּפֵר עָלָיו ,אֲ ִפּלּו ׁ ֶשֹּלא ּבְפָנָיו ,וְהּוא אֱמֶתֶ ׁ ,שָראָהּו
ּבְעַצְמֹו ׁ ֶשעָׂ ָשה הַּדָבָר הַּז ֶה( ,ח) ּגַם ּכֵן אָסּור.
באר מים חיים
(ה) שאין נזהרין בזה .נלמוד במכל שכן מהגמרא
שאביא לקמן בס"ק ח'.
(ו) שאינו רוצה ללמוד .ואף שמורגל שלא ללמוד
אף על פי כן אסור ,דלא התיר רבינו יונה במאמר
רי"ט רק בעון המפורסם לכל ישראל את גודל
איסורו ,שמזה מוכח שאין פחד אלהים לנגד עיניו
ויוצא בזה מכלל עמיתך .לא כן בזה דכהתירא דמיא
להו בעוונותינו הרבים בחושבם כיון שהוא טרוד
במחייתו ,פטור מתלמוד תורה ,וכיוצא בזה שאר
היתרים .ועל כן בודאי לא נפקא דבר זה מכלל
עניני לשון הרע ,דאסור אפילו על אמת.
ובענינים כאלו חייב להוכיח אותו בינו לבין עצמו
עבור זה ולהראות לו שההיתר הנ"ל אינו כי אם
מצד היצה"ר כי על פי דין אפילו עני ביותר חייב
לקבוע לו עתים לתורה ,ושאר עניני הוכחה לפי
14 Rabbi Eliezer Ginsberg in his translation of Sefer Mishle defines someone
who has “no fear of heaven” as someone who does not listen to Chachamim
(Mishle, ArtScroll Torah Series, Mesorah Publications, 1998).
146
volume 2
