Page 158 - VOL-2
P. 158
ספר חפץ חיים
הלכות איסורי לשון הרע
כלל ד -הלכה ב
האיש המבטל ,אבל לא לילך ולבזותו עבור זה אצל
שאר אנשים.
ואין להתיר מטעם דעל פי רוב דבר זה הוא מפורסם
על אחד שאינו לומד תורה דעיין לעיל בכלל ב'
בהתירא דאפי תלתא ותמצא בזה שיש בזה הרבה
והרבה מחלקי האיסור ואינו מצוי שימצאו כל חלקי
ההיתר.
ואין להקשות על זה מבבא בתרא (קי"א ע"ב)
דא"ל ר' ינאי לשמעיה גוד לית דין צבי למילף,
ועיין ברשב"ם שם דפירושו כך הוא :אינו רוצה
ללמוד אלא להקשות דברים שאינם צריכין .או
דהיה תלמידו של ר' ינאי ואם כן לא קשיא מידי
כמ"ש בתשובת חות יאיר בסימן קנ"ב שמותר לרב
להוכיח לתלמידיו בדברים קשים כדי לזרזם שיעיינו
וישגיחו וישמרו מן הטעות והשגיאה עי"ש.
(ז) שאין ראוי לעשות .פירוש אפילו אינו דבר
שתקנו לסייג וגדר ,דבזה ודאי אם עבר על זה רשע
מיקרי ויהיה לו בזה גנאי גמור ,כדאיתא ביבמות
(דף כ' ).אמר רבא כל שאינו מקיים דברי חכמים
קדוש הוא דלא מיקרי רשע נמי מיקרי ואזיל
לשיטתו דאמר שם רבא בשבת (דף מ') האי מאן
דעבר אדרבנן שרי למיקרי ליה עבריינא.
15 This Resonsa of the Chavot Yair can be found in the Sefer Chafetz Chayim,
at the end of Hilchot Esurei Rechilut following the Illustrative Examples.
148
volume 2
