Page 160 - VOL-2
P. 160
VOL-2 ספר חפץ חיים
הלכות איסורי לשון הרע
כלל ד -הלכה ג
ואין להקשות מזה על מה שכתבנו בפנים דאסור
לגנותו עבור זה דז"א דשם כוונת רבא שעבר
בפרסום שיודעין בלאו הכי הרבה אנשים מזה
כמ"ש שם משרבו עוברי עבירה וכו' .או דרבא
איירי שעבר על האיסור כמה פעמים דבשביל זה
בודאי מצוה לגנותו דמוכח שאין פחד אלקים לנגד
עיניו וכמו שכתבנו בפנים בסעיף ז'.
(ח) גם כן אסור .וראיה ברורה לזה מבבא בתרא
(דף קס"ד ע"ב) במעשה דשטר מקושר דאחוי ליה
ר"ש ברבי לרבי וכו' א"ל רבי כלך מלשון הרע
הזה וקמקשה הגמרא בשלמא התם איכא לשון הרע
וע"ש ברשב"ם בד"ה חזא ביה בבישות וממנו תדין
קל וחומר לשאר איסור דרבנן .ולא תדחה דמשום
שהאיסור הוא יותר חמור יהא מותר לגלות דכבר
השרישנו רבינו יונה במאמר רי"ט דאפילו איסור
דאורייתא כביאת עריות אין לגלות וכן מוכח
מגמרא פסחים (ד' קי"ג ע"ב).
שנה מעוברת -י"ב חשון ,כ"א אדר א' ,א' תמוז. לוח יומי :שנה פשוטה -י"ב חשון ,י"א אדר ,י"א תמוז .
מקור החיים
ג .אְַך יִ ְתחַּלֵק ז ֶה הַּדִין ִל ְפָר ִטים אֲחִָדים ּוכְמֹו ׁ ֶשאֲבָאֵרּ ,דְ ִאם 5
17 The gemara categorized as Lason Hara the remark made about a person
who did not write a shtar as proscribed by Chazal. Most certainly if
someone were to remark about a “victim’s” transgressions of a strict
rabbinical law, the remark would be Lashon Hara since that comment
would be more denigrating than those remarks made in the context of this
”“Shtar Mekushar.
150
volume 2
