Page 192 - VOL-2

‫‪VOL-2‬‬ ‫ספר חפץ חיים‬
‫הלכות איסורי לשון הרע‬

‫כלל ד ‪ -‬הלכה ה‬

‫שב והגמרא בפסחים דמתיר לשנוא אותו עיין שם איירי‬
‫באיש אשר משפטו לשנות באולתו‪ ,‬וכיוצא בזה כתב גם‬
‫כן בדין כ"ה בסופו אבל זה פלא דאם כן משמע מדבריו‬
‫דזה בודאי לא שב דאם לא כן היה אסור לשנוא אותו לפי‬
‫דבריו ואם כן כיון שלא שב איננו בכלל עמיתך ויהא מותר‬
‫ומצוה לפרסם לכל דהוא בכלל הדין השני שכתב ר' יונה‬
‫בעצמו אחר כך ואינו נזהר מעבירה אחת אשר כל שער‬

‫וכו' דכונתו או אינו נזהר וכמו שכתב היד הקטנה‬

‫ואמאי כתב בזה דוקא לשופטי העיר וגם אמאי קאמר‬

‫במאמר ר"כ ולא ילבינו פניו ברבים וכו' עמיתך וכו'‬

‫אלא ע"כ דיש נפקא מינה בין שנאה בעלמא ובין לעשות‬

‫לו רעה בידים דהיינו לגלות עליו או להלבין פניו מחמרינן‬
‫שמא שב‪,‬‬

‫ואם כן כיון דאתית להכי אימא לך דאפילו בינוני גמור‬

‫מותר לשנוא אותו דעל זה נמי כתיב בתורה שונאך דדוחק‬
‫גדול הוא לומר דמה שאמרו בגמרא דחזא ביה איהו דבר‬
‫ערוה איירי דוקא במי שמשפטו לשנות באולתו אך לענין‬
‫לגלות עליו או להלבין פניו מחמרינן שמא שב ודו"ק‬

‫היטב‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫‪26 According to the Yad HaKetana, the rule of the gemara that one is‬‬
‫‪permitted to hate the sinner is only in the context of a person who has‬‬
‫‪knowingly repeated his sin and has obviously not done Teshuvah. In this‬‬
‫‪circumstance one should be permitted to disclose his behavior publicly, yet‬‬
‫‪the Yad HaKetana explains Rabbeinu Yonah as meaning that disclosure‬‬
‫‪would be permitted only by two witnesses and only to the city’s judicial‬‬
‫‪authorities.‬‬

‫‪182‬‬
‫‪volume 2‬‬