Page 140 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 140
קבלת רבינו האריז"ל -דרכי ההשתלשלות yניב שפתים קיב
הויה במילוי "יודין" ,ואות הו' במילוי "אלף" כזה -יוד קי ואו קי העולה גימטריא ס"גקט ,והינם
כנגד הנקודותקי.
הויה במילוי "אלפין" כזה -יוד קא ואו קא העולה גימטריא מ"הקיא ,והינם כנגד התגיןקיב.
z
קט .בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה" -שם ס"ג הינו כנגד ספירת הבינה ,וכנגד עולם הבריאה.
אליבא דנפשינו ,מדרגת שם הוי"ה במילוי ס"ג הינה הנקראת "ביטול היש" .ר"ל שאחר המידות במדרגת היצירה ,עולה
האדם למדרגת המוחין ,בה האדם רוצה לזכות לבטול את "הישות" שלו ,ולבטל את עצמו לה' יתברך .וזהו ענין המוחין
להכיר במציאות ה' יתברך ויחודו ,ו"להלחם" בהרגשת ה"אני" .ולכן ע"י מוח הבינה מתבונן האדם ומתחיל להפנים
שהכל אלוקות ,ואין לנברא מאומה מעצמו ,והכל נעשה רק בכח ה' יתברך ,ובכך משתוקק ומתאמץ ומתיגע לבטל את
הישות שלו לבורא יתברך.
נמצא שבמדרגה זו עדיין קיים בנברא מציאות "היש" ,אך על ידי הארת המוחין שלו ,מתאמץ לבטל את הישות שלו,
והיא הנקראת "עבודה לשמה" ,ר"ל שלא לעבוד בשביל הישות וההרגש הפרטי של האדם ,אלא בשביל עבודת הבורא,
כדי להתבטל אליו יתברך.
ובזאת תבין שמי ש"חי" אליבא דנפשו במדרגה זו ,מגיע לכדי התבוננות במציאות ה' יתברך ויחודו ,ובכך מרגיש
"השתוקקות" עצומה אליו יתברך .וכשמגיע לשלימות מדרגה זו יוכל להרגיש בס"ד את "ביטול היש" ,כי שם נקודת
התגלות שורש הנברא ,ומרוב התבונן והרגיש את מציאותו יתברך ,אזי מרגיש אין לו מציאות כלל ,וכל כולו רק התגלות
"האור האלוקי" ,ולכן מרגיש שאין למציאות ה"יש" חשיבות כלל ,וממילא רק משתוקק ומתייגע להגיע אליו יתברך
שהינה המציאות האמיתית.
קי .בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה" -הנקודות הינם כנגד שם ס"ג וכנגד ספירת הבינה ,והוא בחינת "ביטול
היש" ,שהאדם מרגיש את "ישות" ,אבל מתייגע להלחם בה ,ע"י התבוננות במציאות האלוקות.
ובכך תבין מדוע שם ס"ג הינו בחינת הנקודות .כי הנקודות הינם "כח" ההליכה והפעולה של האותיות ,ר"ל כי כל
פעולת תיבה נעשית רק ע"י כח הניקוד שבה ,כי בלי הניקוד אי אפשר להניע ולבטא את האות כלל ,ובכך לא יודעים
את משמעות האותיות.
כך היא מדרגת הבינה ,אשר על ידה עיקר "חיות" האדם בעבודת ה' יתברך ,כי על ידי שמרגיש את "היש" של עצמו,
ומתבונן באמת האלוקית ,אזי מרגיש ריחוק כלפי בוראו ,ואז משתוקק לעלות לאלוקות ע"י עבודת עמל יגיעה ,עד
שמצליח לבטל את מציאות היש שבו.
קיא .בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה" -שם מ"ה הינו כנגד ו' ספירות חג"ת נה"י ,וכנגד עולם היצירה.
אליבא דנפשינו ,מדרגת שם הוי"ה במילוי אלפין הינו כנגד אהבה ויראה ודבקות בבורא יתברך .ר"ל שהאדם עולה
למדרגה יותר גבוהה מקבל עול ,ומתחיל "להרגיש" את ה' יתברך ,ומתוך שמרגיש אותו יתברך" ,מתעורר" בקרבו מידות
הלב שבו ,שעיקרם מידת האהבה כנגד חסד ,יראה כנגד גבורה ,ודבקות כנגד תפארת.
במדרגה זאת הנברא עדיין מרגיש שהינו מציאות נפרדת מהאלוקות ,אלא שמרגיש בלבו את האלוקות.
כך שבמדרגה זו ,יש את האדם הנברא ,המרגיש את "הישות" שבו ,אך שואף ורוצה להתקדש למענו יתברך ,בכדי
להתקרב ולהתקשר עמו.
במילים אחרות ,הנברא מרגיש את השפעת חיותו של ה' יתברך אליו ,וממילא מרגיש חיבור רגשי ופנימי עמו .ולכן
תבין שבמדרגה זו בה מתגלים המידות ,אזי ישנו חיבור בין הבורא והנברא בהקשר של "רגשות" .ר"ל שה' יתברך
מגלה לנו שהוא אוהב אותנו ומשפיע לנו ,ואנו מחזירים לו אהבה ,שהינה הרצון להתחבר עמו ולקבל את השפעתו.
ועל כן במדרגה זו הנברא חש כמציאות ודבר לעצמו ,וזאת בכדי להרגיש ולחזק את הקשר בינו לבין בוראו ,ביתר שאת
וביתר עז.
ודע שעניין רמוז במילוי "אלפין" ,כי אות א' מורכבת מג' אותיות ,שהם י' עליון וי' תחתון ואות ו' באמצע המקשרת
את ב' היודין יחדיו .ר"ל שהי' העליון מרמזת לבורא יתברך ,והי' התחתונה מרמזת לאדם הנברא אשר עדיין מרגיש
