Page 151 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 151

‫ניב שפתים ‪ y‬קבלת רבינו האריז"ל‪ -‬דרכי ההשתלשלות קכג‬

‫הספירות להתגלות בפרטות יותרקמז‪ ,‬ונתחלקה "ה' שבאזן"‪ ,‬לשתי אותיות ד' ו'‪ .‬אות ו' עצמה‬
                       ‫נתחלקה ל"ששה אלפין"קמחקמט‪ ,‬המרמזים על גילוי הששה קצוות בחוטם‪.‬‬

‫והגם שאות ד' עדיין לא נתחלקה בכאןקנ‪ ,‬בכל זאת ישנה הוראה אליה‪ ,‬בארבעה מיני הארות נעשות‬
‫מהצטרפות אורות האוזן עם אורות החוטם‪ ,‬והינם ב' אלפיןקנא בצורת "יו"י" ושני אלפין בצורת‬

                                                  ‫‪z‬‬

‫קמז‪ .‬דעת רבותינו המפרשים‪ -‬עיין במזכיר שלום )‪ ,(äîå ä"ã‬שכתב שמה שהתגלה באורות החוטם יתרה על אורות‬
                                                                  ‫האוזן‪ ,‬הינה "תוספת גילוי" ולא "תוספת הארה"‪.‬‬

‫קמח‪ .‬דעת רבותינו המפרשים‪ -‬הרב יפה שעה )‪ (íðîàå ä"ã‬הקשה מדוע לא נרמזו אורות החוטם ב‪"-‬שישה ווין"‪ ,‬אלא‬
                                                         ‫ב"שישה אלפין"‪ ,‬הלא ז"א עיקרו הינו אות ו' דשם הויה?‬

‫והסביר שהו' אלפין הינו רומז למילוי שם מ"ה‪ ,‬מכיון שאורות אח"פ הינם בחינת דין‪ ,‬וכן מילוי הינו גימטריא דין‪,‬‬
‫וממילא אורות החוטם נרמו בו' אלפין ולא בו' ווין‪ .‬והסביר השמן ששון )‪ ('å íäå ä"ã‬ביאר‪ ,‬שהטעם לו' אלפין הינו‬
‫כיון שבז"א יש פעמיים מ"ה‪ ,‬ובשניהם יחד ו' אלפין‪ ,‬במילויים שלהם‪ .‬רבינו הבית לחם יהודה )‪ ,(íäå ä"ã‬כתב על‬
‫שאלת הרב יפה שעה זי"ע‪ ,‬שאלפין ולא ווין‪ ,‬להורות שכל חלק מהם‪ ,‬הינו חלק אחד פרטי‪ ,‬ואינו נפרט לששה‪ ,‬כמו‬
‫הו' שמספרו ששה‪ .‬וכתב המזכיר שלום )‪ (íäå ä"ã‬כמה טעמים שנחלקו לו' אלפין ומהם‪ :‬שאלף מספרו אחד‪ ,‬ובו' ו'‬
‫פעמים אחד‪ .‬או בגלל שצורת החוטם הינו אל"ף‪ ,‬או לרמוז שהעולם הינו ו' אלפי שנין‪ .‬או לרמוז שכאן לא נתגלה כלי‬

                                                                                       ‫רק אור‪ ,‬שמתחיל באות א'‪.‬‬
‫קמט‪ .‬בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה"‪ -‬ודע כי כל האותיות הינם בסוד האות אל"ף‪ .‬כך לדוגמא אות ב' הינה‬
‫ב' פעמים אות א'‪ ,‬וכן אות ג' ענינה ג' פעמים אות א' וכו'‪ .‬ולכן התגלה כאן ו' פעמים אות א'‪ ,‬כי אות ו' כוללת בתוכה‬

                                                       ‫שש אותיות א' )‪.(òâôéå ä"ã àöéå úùøô óñåé á÷òé úåãìåú ïééò‬‬
‫ודע אליבא דנפשך‪ ,‬כי כל האותיות ענינם דבקות של אות א'‪ ,‬שהרי אות א' מורה על הדבקות בה' יתברך‪ ,‬בסוד "אלופו‬
‫של עולם"‪ ,‬ולכן כל "הרגשה" בפני עצמה הינה דרך להגיע אל הבורא יתברך‪ ,‬וממילא כל אחד "אליבא דנפשו"‪ ,‬מתחבר‬
‫לדרך מסוימת בעבודת ה'‪ ,‬ולכן אין אנו יכולים להעלות אל דעתנו לשלול ח"ו שום עבודה ודרך בעבודת ה' יתברך‪,‬‬

                 ‫כי כולם הינם דרכים להגיע אליו יתברך‪ ,‬שכן כל דרך מיוסדת על האמת‪ ,‬מגיעה אל הבורא יתברך‪.‬‬
‫ועוד זאת תדע‪ ,‬כי אות "יוד" למעלה הינה מורה על ה' יתברך‪ ,‬ויו"ד למטה מורה על ישראל‪ ,‬וכן היו"ד התחתון נדבק‬

                                               ‫ביו"ד העליון"‪ ,‬ע"י אות ו' שהינה התורה הקדושה המחברת ביניהם‪.‬‬
‫ולכן אות ו' התגלתה בחוטם‪ ,‬כי החוטם הינו סוד התורה‪ ,‬וכשלומדים את התורה‪ ,‬מתגלה הקשר בין ישראל לאביהם‬

                                         ‫שבשמים בסוד )‪" :(à"ò â"ò éøçà øäæ‬אורייתא וקודשא בריך הוא חד הוא"‪.‬‬
‫קנ‪ .‬דעת רבותינו המפרשים‪ -‬הסביר הבית לחם יהודה )‪ (á ä"ã‬שאות ד' רומזת לד' פרצופים‪ :‬א"א אבא אימא ונוק'‬
‫דז"א‪ ,‬והנוק' הינה בעיבור גו אימא‪ ,‬ולא נולדה כז"א‪ ,‬שהתגלה בו' אלפין‪ .‬וממילא יובן מדוע הנוק' שהינה תחתונה‬
‫יותר מפרצוף ז"א אינה התפרטה באורות החוטם‪ ,‬אלא רק באורות הפה דא"ק‪ .‬הרב יפה שעה )‪ (ìáà ä"ã‬הסביר‪ ,‬שהסיבה‬
‫שהנוק' לא התגלה באורות החוטם הינה מכיון שהינה כלולה עם בחינת ג' פרצופים שמעליה‪ ,‬וזהו בגלל חשיבותה‪.‬‬
‫והוסיף הרב מזכיר שלום )‪ ,(ìáà ä"ã‬שהחוטם הינו בחינת רוח‪ ,‬והרוח היא שנתגלתה בחוטם‪ ,‬וממילא שאר הפרצופים‬

                                                            ‫נשארו בבחינת כלול‪ ,‬שאין כאן בחינת גילוי מבחינתם‪.‬‬
‫קנא‪ .‬בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה"‪ -‬ודע שתחילת העבודה הינו בסוד )‪ְ" :(è"ì 'ã íéøáã‬וָיַד ְע ָתּ ַהיּוֹם ַוֲה ֵשׁ ֹב ָת‬
‫ֶאל ְל ָב ֶב‪ ."‬ר"ל להתבונן באלוקות עד יגיע לכדי השפע על מידות הלב של האדם הבאים לידי ביטוי באהבה ויראה‬
‫ודבקות‪ ,‬כלומר ע"י "לקיחת" אור האוזן שעניינה התבוננות‪ ,‬ממשיכים לנקודת החוטם‪ ,‬שעניינם מידות הלב של האדם‬
‫לעוררם לצורך עבודת הבורא‪ .‬ותבין שזהו פירוש א' בצורת יו"ד‪ -‬שכן יורד אור האוזן שהינו אות י'‪ ,‬ומתחבר עם אות‬
‫ו' דאור החוטם‪ ,‬ועוד הד' של אור הפה )‪ ,(úåùéå àá÷åð úðéçá äðééðò 'ã úåà ìëù‬וכולם נעשים יחדיו אות א' בציור‬

        ‫יו"ד‪ -‬כי כשהאדם זוכה להתגלות המידות ע"י התבוננות‪ ,‬נעשה בחינת א'‪ ,‬ר"ל שמתגלה "אלופו של עולם"‪.‬‬
‫ובכך תבין מדוע צריך שאור החוטם ירמוז גם כן לאות ד' הרומזת לאור הפה‪ .‬שכן שכאשר האדם לומד תורה‪ ,‬שזהו‬
‫עניין החוטם‪ ,‬אזי צריך שלא יהיה הלימוד "יבש וקר"‪ ,‬אלא ילמד תורה עם אור של תפילה‪ ,‬ואז התורה שהינו סוד‬
   146   147   148   149   150   151   152   153   154   155   156