Page 164 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 164

‫קבלת רבינו האריז"ל‪ -‬דרכי ההשתלשלות ‪ y‬ניב שפתים‬  ‫קלו‬

‫ומפני שזיווג זה הנעשה בגבול העיינים והמצח דא"ק‪ ,‬שהרי הע"ב דע"ב הינו בקרקפתא‪ ,‬והע"ב דס"ג‬
                     ‫מתחיל מהעינים‪ ,‬לכן נולדו ויצאו הסמ"ב דס"ג והעסמ"ב דב"ן דרך העיניים‪.‬‬

‫והגם שאינם "האורות העצמיים" של העיניים )‪ ,(â"ñã á"òã á"ò úðéçá ì"ø‬בכל זאת כיון שיצאו לחוץ‬
                                    ‫דרך העינייםקפטקצקצא‪ ,‬נקראים גם כן בשם "אורות העיניים"‪.‬‬

                                                  ‫‪z‬‬

                                                     ‫שהינו הפרסא המבדילה בין העמים העליונים למים התחתונים‪.‬‬
‫ונמצא דקומת הא"ק הינה דרכי המחשבה העליונה המסתיימת בפרסא‪ ,‬ולמטה ממנו מתפתח עניין ההתגלות לחוץ‪,‬‬
‫הנקרא עולם הניקודים שלעתיד יקרא בשם עולם האצילות‪ ,‬שהינו דרגה אחרת מן הא"ק‪ ,‬בדמות שבירות ותיקונים‪.‬‬
‫ביתר עמקות‪ ,‬ענין הפרסא בא"ק הינה "להעמיד" את נקודת החסרון בנברא‪ ,‬בכדי ליתקן מקום לעבודת האדם‬
‫להשלימו‪ ,‬ועל כן "הבדיל" המאציל העליון בין קומת החג"ת דא"ק )‪ ,(ô"çà úåîìåò ì"ø‬לבין נה"י דא"ק )‪íìåò ì"ø‬‬
‫‪ .(íéãå÷éðä‬ולכן אורות הניקודים יצאו מנה"י דא"ק באור חוזר דרך העיניים וירדו מטיבור דא"ק ולתתא בחיצוניותו‪,‬‬
‫וזאת על מנת לקיים את תכלית העמדת החיסרון‪ ,‬דאילו היו הנקודות למעלה מן הפרסא כדוגמת אורות אח"פ‪ ,‬אזי‬
‫היותו במדרגת אורות אח"פ שהינם בישרות ושלמות‪ ,‬והשינוי היה רק שהיו במדרגה קטנה יותר‪ ,‬אולם ע"י הפרסא‬
‫ניכר היה אופיים של הניקודים שהיו במדרגת חסרון‪ ,‬לצורך עבודת הנברא להשלים חסרון זה בסוד )‪:('â 'á úéùàøá‬‬

                                                                                      ‫"ֲא ֶשׁר ָבָּרא ֱאלֹ ִהים ַלֲעשׂוֹת"‪.‬‬
‫קפח‪ .‬בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה"‪ -‬רבינו בעל הסולם זי"ע מבאר שהפרסא הינו כמו וילון‪ ,‬שמצד אחד‬

             ‫הינה מחיצה והסתרה‪ ,‬אבל מצד שני אינה מחיצה גמורה‪ ,‬כי כאשר תרצה להסתכל תוכל לפתוח אותה‪.‬‬
‫לכן עניין הפרסא הינה ההבדלה שבין "המים העליונים" ל"מים התחתונים"‪ .‬ר"ל שמצד אחד נדרשת קרבה ודבקות לה'‬
‫יתברך בחינת "קרבת אלוקים לי טוב"‪ ,‬מכל מקום צריך שתהיה גם כן "מחיצה"‪ ,‬הגורמת להרגיש בחינת עליון ותחתון‪,‬‬
‫בבחינת "קדושתי למעלה מקדושתכם"‪ ,‬ר"ל שצריך תמיד שהמים התחתונים שכנגד נשמתו ישראל‪ ,‬ירגישו שיש מחיצה‬

                               ‫המורה על כך שה' יתברך הינו למעלה מהם‪ ,‬ועל ידי כך יהיו מבוטלים אליו יתברך‪.‬‬
‫ודע שזוהי היתה עיקר הטעות של שבתאי צבי ימח שמו וזכרו‪ ,‬כי בתחילה היה אדם גדול‪ ,‬אלא שנפל‪ .‬ר"ל שסיבת‬
‫נפילתו היתה שכאשר הגיע למדרגה גדולה בדבקות‪ ,‬טעם לחשוב שה' יתברך כבר אינו "מקפיד עליו"‪ ,‬ובכך איבד את‬
‫"היראה הפשוטה" בעבודת ה'‪ ,‬שכן היה משתמש בקבלה מעשית והוגה את השם המפורש באותיותיו‪ ,‬ובכך הרגיש‬

                                          ‫עצמו קרוב מדי לבורא יתברך ואיבד את יראתו ונפל רח"ל לעומק הקלי'‪.‬‬
‫וכן כתב הגרמ"מ משקלאוב זי"ע )‪ ,(ç"ñ 'îò íéøéãà íéî‬שזהו סוד הנחש העומד בכתלים‪ .‬ר"ל שהיצר הרע עומד במקום‬
‫הכתלים והגדרות והסייגים‪ ,‬שכן כאשר לומדים פנימיות התורה ישנה סכנה ליפול ולחשוב שלא צריך להקפיד באיסורים‬
‫קלה וחמורה‪ ,‬אבל זוהי עצת הנחש רח"ל‪ .‬ותבין מדוע דייקא בכתבי הקבלה מבוארים הרבה עניני זהירות וחומרות‪,‬‬
‫אף שלכאורה הסברא נותנת להיפך‪ ,‬שאם כל כך דבקים בה' יתברך ועושים רצונו של מקום‪ ,‬אזי לכאורה לא נצרך כל‬
‫העניינים החיצונים‪ .‬ברם האמת שהדבר מוכרח‪ ,‬ואדרבא ככל שהאדם עולה יותר ומשיג יותר‪ ,‬כך צריך הוא להוסיף‬
‫ולדקדק במעשיו בפועל שיהיו כדת והלכה‪ .‬ובכך תבין חשיבות סוד הפרסא‪ ,‬שהינה מחיצה הבדלה והפרשה‪ ,‬להורות‬

                                                       ‫שצריך להרגיש את היראה מלפניו יתברך בכל עת ובכל זמן‪.‬‬
‫ומענין זה אנו למדים "אליבא דנפשינו"‪ ,‬שהאדם מורכב מכמה חלקים‪ .‬שכן נשמתו הינה אלוקית ממש‪ ,‬והינה משיגה‬
‫את הדברים בדרך של "עולם האצילות"‪ ,‬אבל מוכרחים לצמצם את הדברים‪ ,‬ובכך לעשות "פרסא" שבין ההשגה‬
‫הפנימית וגודל התשוקה ו"התבערה" אל ה' יתברך‪ ,‬לבין הפועלות בפועל‪ ,‬שזהו מציאות בי"ע ונבראים‪ ,‬ואחרת כי‬

                                 ‫מ"ריבוי האור" עלול להיות שלא יפעל נכון‪ ,‬כדוגמת ש"ץ שרי כפי הנתבאר לעיל‪.‬‬
‫קפט‪ .‬העמק דבר‪ -‬כותב רבינו הרש"ש זי"ע )‪ (à"ò 'á øäðä úåáåçø úîã÷ä‬וז"ל‪" :‬ידוע כי ה' נקודות יצאו מעינים דא"ק‬

                                                                                                      ‫מבח' ב"ן"‪.‬‬
‫ה' נקודות ששורשם מבחינת ב"ן יצאו מאורות העיניים‪ .‬ועל אף ששם ב"ן אין מקומו באורות העינים‪ ,‬אלא למטה‬

                                                      ‫מטבורו של א"ק‪ ,‬יצאו לחוץ דרך מקום אורות העינים דא"ק‪.‬‬
‫בעומקן של דברים‪ ,‬שם ב"ן הינו בחינת מלכות דא"ק‪ ,‬שהינה מקור ושורש ההתפרטות‪ .‬כאשר יצאו ה' נקודות שאינו‬
   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168   169