Page 192 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 192

‫קבלת רבינו האריז"ל‪ -‬דרכי ההשתלשלות ‪ y‬ניב שפתים‬  ‫קסד‬

‫הטוב והקדושה של "מלכי קדם" מתוך הרע של הקליפות‪ ,‬ומעלה אולם למעלה באצילות קדשו ‪6‬‬
                                                                                          ‫יתברך ושם מתקנם‪.‬‬

              ‫באופן שתכלית עבודת האדם בתורה ובמצוות הינה להחזיר ולהעלות כל הטוב שנפל למטה על‬
              ‫ידי "שבירת הכלים" ל"בורות נשברים" בקליפות‪ ,‬אל מקורו הראשון העליון שהינה דרגת‬

                                                                                    ‫האלוקות והשלימותרמגרמד‪.‬‬

                                                                  ‫‪z‬‬

                 ‫האדם בוחר בבחירתו להדבק במצוות בקדושה )"‪ .("äðåéìòä äùåã÷á øù÷úäì‬ר"ל לפעול פעולת התקרבות לצד‬
                 ‫הקדושה‪ ,‬ואז שורה עליו הקדושה‪ .‬והרי לקדושה עצמה אי אפשר להתחבר‪ ,‬כלשון המסילת ישרים )‪" :(å"ë ÷øô‬תחילה‬
                 ‫עבודה וסופה גמול"‪ .‬ולכן ראשית עבודת האדם הינה בבחינת "תחילתה עבודה" שהינה התקרבות לצד הקדושה‪,‬‬
                 ‫ולאחר מכן זוכה הוא בס"ד לבחינת "סופה גמול"‪ ,‬בו מקבל את "ההשראה" כיצד להתקשר לקדושה עליונה זו‪ .‬יוצא‬

                                             ‫אפוא שהבחירה הינה בחינת "תחילתה בעבודה" וההשראה הינה בחינת "וסופה גמול"‪.‬‬
                 ‫אחר חטאו של אדה"ר‪ ,‬בה הקב"ה ומיעטו‪ .‬ודאי שאין אנו עוסקים ב"גודלו החיצוני" של אדה"ר‪ ,‬אלא שלא היה מקום‬
                 ‫כלל לשאר הנבראים‪ .‬ר"ל שקודם חטאו של אדה"ר היה בכוחו לפעול בבת אחת )‪ ,("åôåñ ãòå íìåòä óåñî" úðéçá‬ואילו‬
                 ‫לאחר חטאו נתמעט כוחו ופעל "לאט לאט"‪ .‬ולכן לאחר החטא צורת עבודת הנברא הינה בחינת "מעט מעט"‪ ,‬ר"ל‬
                 ‫בצורה של הדרגה‪ ,‬כלשון הפתחי שערים )‪" :(ìéòì‬עד לבסוף שית אלפי שנין דוה עלמא‪ ,‬תתגלה קדושתו יתברך למטה"‪.‬‬

                                                            ‫רמב‪ .‬העמק דבר‪ -‬ניתן לבאר את אופן "ביטול הרע" במספר אופנים‪:‬‬
                 ‫"עבירה" הינה מלשון "מעבר"‪ .‬כדוגמת "אברהם העברי"‪ ,‬שהיה העולם כולו מעבר אחד ואברהם העברי מהעבר השני‪.‬‬
                 ‫ר"ל ישנם ב' צדדים‪ ,‬צד הקדושה וצד הסט"א‪ ,‬והרי אדם שעבר עבירה‪ ,‬הרי שמסלק את עצמו מצד הקדושה רח"ל אל‬
                 ‫עבר הצד האחר‪ .‬עצם ההגדרה שישנו "צד אחר" הרי משמעותה שלכאורה הקב"ה לא נמצא שם‪ ,‬וא"כ אדם הדבק בצד‬
                 ‫הקדושה‪ -‬דבוק הוא בהקב"ה‪ ,‬וח"ו אדם הדבק בעבירות‪ ,‬הרי מנותק ממנו יתברך‪ .‬תפיסה זו נובעת מצד מבט "החלל‬
                 ‫הפנוי"‪ ,‬בו לכאורה ישנו מקום שהקב"ה אינו נמצא שם‪ .‬אולם לעתיד שיתגלה האור של "לית אתר פנוי מיניה"‪ ,‬הרי‬
                 ‫יתגלה שבעצם אין מושג כצד הנקרא "צד האחר"‪ .‬מצד כך הגדר של "יתבטל הרע" עניינו שגם בצד האחר‪ ,‬ר"ל גם‬
                 ‫בסט"א‪" -‬לית אתר פנוי מיניה"‪ .‬וא"כ אין צד המוגדר "מעבר"‪ ,‬כי הקב"ה נמצא בין שני הצדדים‪ ,‬וממילא נמצאת‬
                 ‫"מרוקן מתוכן" את המושג "עבירה"‪ ,‬וממילא גם אם אדם עובר עבירות‪ ,‬עדיין אינו נתק עצמו מהקב"ה‪ ,‬וקיימת לו‬
                 ‫האפשרות לחזור בתשובה בכל נקודה אשר נמצא‪ ,‬בסוד )‪" :(è"ì á"ì íéøáã‬כי אני אני הוא ואין אלקים עמדי"‪ .‬ר"ל‬

                                         ‫שגם בנקודת "האני" שהינה נקודת הישות הכי גבוהה שיש‪ ,‬מתגלה ש"לית אתר פנוי מיניה"‪.‬‬
                ‫רמג‪ .‬העמק דבר‪ -‬ירידת הכלים לעולמות בי"ע הנקרא "עולם הבחירה"‪ ,‬שכן ענין הידיעה הינה באצילות‪ ,‬ואילו ענין‬
                 ‫הבחירה הינה בבריאה‪ .‬ר"ל שירידת הכלים לעולמות בי"ע הינם היכולת שניתן לכלים מהלך של בחירה שהינה "לברר‬
                 ‫הטוב מן הרע"‪ ,‬בסוד "כח הדעת"‪ -‬דאם אין דעה הבדלה מנין‪ .‬ולכן תבין מדוע "כלי הדעת" ירד למקום הדעת שבעולם‬
                 ‫הבריאה שהינו מקום הבחירה‪ ,‬להעמיד את "עבודת הבירורים"‪ .‬ובכך תבין שכל "עבודת הבירורים" בדרך עסק התורה‬
                 ‫והמצוות הינה שבכל מעשה מצוה שעושה האדם‪" ,‬מברר" חלק מסוים של טוב מתוך הכלים השבורים‪ ,‬ואפילו בדבר‬
                 ‫הרשות "שמנצל" האדם את העולם לצורך קיום רצונו יתברך‪ ,‬לוקח חלק מן העולם הגשמי "ומזכך" אותו לרצונו יתברך‪,‬‬

                                                                 ‫ובכך מבדילו מן הרע‪ ,‬ועולם למקום הקדושה שאין הרע שולט שם‪.‬‬
                ‫רמד‪ .‬בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה"‪ -‬הנה המלכים שנשברו‪ ,‬כליהם נפלו למקום עולמות בי"ע‪ ,‬ומהסיגים‬
                 ‫שבהם יצאו הקליפות‪ .‬ולכן אליבא דנפשינו‪ ,‬עלינו לדעת מהי הקליפה‪ ,‬בשביל שנוכל לברר ולעלות אותה ולהפוך אותה‬
                 ‫לטוב‪ ,‬וזהו שאמרו‪" :‬אית למנדע טב ואית למנדע ביש‪ .‬ר"ל כי צריך לדעת את "הביש"‪ ,‬כדי להפוך את "הביש לטב"‪.‬‬
                 ‫כי אם האדם אליבא דנפשו לא יודע מהי הקליפה ומהי שורשה‪ ,‬אזי יכול להגיע לכדי בלבול‪ ,‬ובכך ל"החמיץ" את‬
                 ‫תיקונו‪ .‬אולם כאשר יודע ומבין‪ ,‬שמצד השורש גם הרע הינו הטוב‪ ,‬ר"ל שהטוב בו הינו מוסתר‪ ,‬אזי מגיע לידי גילוי‬

                                                                    ‫עמוק בנפשו שעומק הטוב הינו דייקא בטוב המתגלה בתוך הרע‪.‬‬
                 ‫ודע שהקלי' מנסות "לפתות" את האדם‪ ,‬ולכן אדם בראים מחשבות רעות או נסיונות‪ ,‬כגון מחשבות גאוה או הרגשות‬
                 ‫של כעס‪ ,‬או נסיונות של תאוה וכו'‪ .‬וצריך להבין שכל הדברים הרעים האלו‪ ,‬שורשם במלכים שנשברו ונפלו לקלי'‪ ,‬כך‬
   187   188   189   190   191   192   193   194   195   196   197