Page 196 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 196

‫קבלת רבינו האריז"ל‪ -‬דרכי ההשתלשלות ‪ y‬ניב שפתים‬  ‫קסח‬

‫הא"ק לחוץ דרך המצח דא"קרנג‪ .‬התחברות שם מ"ה עם שם ב"ןרנד הינו גופא תיקון עולם האצילות‪,‬‬
‫והוא המתרחש בכל מדריגות עולם האצילותרנה‪ ,‬שכן אין לך שום פרצוף או ספירה או ניצוץ קטן‬
‫שבאצילות‪ ,‬שאין בו חלק משם מ"ה ומשם ב"ןרנו‪ ,‬ובהתחברם יחדיו נעשים כל פרטי שלבי האצילות‬

                                                  ‫‪z‬‬

                                              ‫אור המ"ה‪ ,‬שכנגד צד ימין המורה על עצם האור האלוקי כמו שהוא‪.‬‬
‫ולכן עד עתה‪ ,‬לא יכול היה אור המ"ה להתגלות‪ ,‬כי לא היה בכוחו לתקן‪ ,‬ורק כעת כשעלה המ"ן של "הבחינות‬
‫התחתונות" התחדש כוחו‪ ,‬ר"ל שניתן בו "כח מחודש" להאיר ולתקן את שם ב"ן‪ ,‬ולעשותו לו להיות בחינת נוק' וכלי‪.‬‬
‫משל לאישה שרק כאשר נשאת לבעלה‪ ,‬אזי רק יכול להשלימה ותקנה ונעשית "כלי"‪ ,‬בסוד דברי חז"ל )סנהדרין כ"ב‬

                                                            ‫ע"ב‪" :‬אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי"‪.‬‬
‫רנג‪ .‬העמק דבר‪ -‬טעמים דס"ג הינם בחינת אימא שהינו הנוק'‪ ,‬המקבלת "הטיפה" משם ע"ב ו"מפתחת" בטנה את‬

                                             ‫"העובר החדש" שהינם שם מ"ה‪ ,‬ומולידה אותו בפועל מהמצח דא"ק‪.‬‬
‫אולם דע שאין אנו מדברים על "עצמות פנימיות הא"ק"‪ ,‬אלא על ההבלים היוצאים ממנו‪ ,‬והגם שאנו מדברים הכא‬
‫על "פנימיות הא"ק גופא"‪ ,‬אין זה נוגע אלא בענפים היוצאים ממנו‪ ,‬אבל מה שנוגע לעצמות א"ק גופיה שהינו ע"ב‬

                                                                                      ‫דידיה אין אנו מדברים כלל‪.‬‬
‫ולכן "הזווג" שבין הטעמים דס"ג לבין הטעמים דע"ב הינו "מוחין מול מוחין"‪ ,‬וממילא מתעוררת "הנקודה הפנימית"‬
‫שהינה בחינת "הקו" שהינו שורש כל התיקונים "המתנוצץ" ב"מצח הרצון" )בסוד עלה ברצונו הפשוט(‪ ,‬על מנת‬

                                                                                     ‫להמשיך אור חדש של תיקון‪.‬‬
‫רנד‪ .‬העמק דבר‪ -‬שם מ"ה הינו מתקן את שם ב"ן שהינו "הנשבר"‪ ,‬והוא סוד הביטול בחינת "כח מ"ה‪ -‬מה פשפשת‬

                       ‫מה מצאת"‪ .‬כמבואר לעיל השבירה עניינה השגה‪ ,‬והתיקון עניינו ביטול השגה ע"י שם מ"ה‪.‬‬
                                                                  ‫לפיכך‪ ,‬ישנם ב' "אופני הארה" לתיקון השבירה‪:‬‬

‫תיקון הנשבר‪ ,‬ואופן של המשכת דבר מתחילה‪ .‬ר"ל שהגדרת השבירה הינה ההשגה ותיקונה הינו ביטול ההשגה‪,‬‬
                                                     ‫משא"כ הגדרת שם מ"ה מתחילה‪ ,‬הינו אור ישר של אי ידיעה‪.‬‬

‫ביתר עמקות‪ ,‬ישנה אי ידיעה שבאה מתוך ידיעה‪ ,‬בסוד "תכלית הידיעה שלא נדע"‪ .‬ר"ל מתוך הידיעה מגיעים ללא‬
‫נדע‪ ,‬שזוהי ההגדרה ששם ב"ן נשבר ואילו שם מ"ה מתקנו‪ .‬כלומר שם ב"ן הינה בחינת ידיעה ולכן מתקיימת בו‬

                                           ‫שבירה‪ ,‬ואילו שם מ"ה מתקנו בביטול ההשגה‪ ,‬בחינת התכלית של נדע‪.‬‬
‫אופן נוסף הינו של "אי ידיעה מעיקרא"‪ ,‬שעיינו אור מ"ה החדש הממשיך "המשכה חדשה" ולא תיקון השבירה )והוא‬
‫סוד י"ס דמ"ה(‪ ,‬וממילא יובן שהשבירה היתה רק בנפש ולא ברוח‪ .‬ויובן כי סוד הנפש הינו הדבר המושג לאדם‪ ,‬וסוד‬
‫הרוח הינה נקודת בחירתו‪ ,‬וסוד הנשמה הינה למעלה מבחירתו‪ .‬ולפי הערך המדובר‪ ,‬הדבר היחיד שמושג בהחלטיות‬

                                                 ‫הינו בחינת נפש‪ ,‬ולכן השבירה הגמורה הינה רק בערכין של נפש‪.‬‬
‫רנה‪ .‬דעת רבותינו המפרשים‪ -‬כותב רבינו האש"ל זי"ע )עץ חיים שער י' פ"א אות א'(‪ ,‬שהכוונה שניתן כל עולם‬

                    ‫האצילות‪ ,‬כולל גם כן פרצוף עתיק יומין‪ ,‬שאף בז' מלכים‪ ,‬ישנם חלקים השייכים לפרצוף עתיק‪.‬‬
‫וכן ע"י זיווג ע"ב ס"ג דא"ק היה הכנה לתיקון כל הי"ס דאצילות‪ ,‬מכתר ועד מלכות‪ ,‬אבל לעולם ע"י זיווג ע"ב וס"ג‪,‬‬
‫לא נתקן כי אם עתיק ונוקביה דייקא )עיין אשל אות ח'(‪ .‬והוסיף הבית לחם יהודה )ד"ה ובתחילה(‪ ,‬שעתיק לבדו נתקן‬

                                          ‫בפנימיות הא"ק‪ ,‬ואחר שנולד היה זווג בעתיק ותיקן לפרצוף אריך אנפין‪.‬‬
‫וכן כתב הרב יפה שעה זי"ע )ד"ה וכאשר(‪ ,‬שבשבירת הכלים נפלו פנימיות הכלים לעולם הבריאה‪ ,‬וחיצוניותם ליצירה‪,‬‬
‫וחיצוניות דחיצוניות לעולם העשיה‪ .‬ובעלייה עלו כולם ונכללו‪ .‬שכן מה שעלה מחלקי האצילות שבעולם העשיה נהיה‬
‫בתיקון "כלי חיצון דז"א"‪ ,‬ואילו מה שעלה מחלקי האצילות בעולם היצירה נהיה "כלי אמצעי דז"א"‪ ,‬וכן מה שעלה‬

                                                           ‫מחלקי האצילות בעולם היצירה נהיה "כלי פנימי דז"א"‪.‬‬

‫רנו‪ .‬כותב רבינו הרש"ש זי"ע )הקדמת רחובות הנהר ג' ע"ג( וז"ל‪" :‬כי כל הנאצלים מראש א"ק עד סוף העשיה כולם‬
‫בחינת ו"ק שהם זו"ן מ"ה וב"ן‪ ,‬אלא שנפרטים לי"ס שהם עסמ"ב‪ ,‬ואותם המ"ה ב"ן הפרטים שהם הזו"ן הפרטיים‬

                                                                    ‫חוזרים ונפרטים לי"ס וכעד"ז עד סוף העשיה"‪.‬‬
   191   192   193   194   195   196   197   198   199   200   201