Page 196 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 196
קבלת רבינו האריז"ל -דרכי ההשתלשלות yניב שפתים קסח
הא"ק לחוץ דרך המצח דא"קרנג .התחברות שם מ"ה עם שם ב"ןרנד הינו גופא תיקון עולם האצילות,
והוא המתרחש בכל מדריגות עולם האצילותרנה ,שכן אין לך שום פרצוף או ספירה או ניצוץ קטן
שבאצילות ,שאין בו חלק משם מ"ה ומשם ב"ןרנו ,ובהתחברם יחדיו נעשים כל פרטי שלבי האצילות
z
אור המ"ה ,שכנגד צד ימין המורה על עצם האור האלוקי כמו שהוא.
ולכן עד עתה ,לא יכול היה אור המ"ה להתגלות ,כי לא היה בכוחו לתקן ,ורק כעת כשעלה המ"ן של "הבחינות
התחתונות" התחדש כוחו ,ר"ל שניתן בו "כח מחודש" להאיר ולתקן את שם ב"ן ,ולעשותו לו להיות בחינת נוק' וכלי.
משל לאישה שרק כאשר נשאת לבעלה ,אזי רק יכול להשלימה ותקנה ונעשית "כלי" ,בסוד דברי חז"ל )סנהדרין כ"ב
ע"ב" :אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי".
רנג .העמק דבר -טעמים דס"ג הינם בחינת אימא שהינו הנוק' ,המקבלת "הטיפה" משם ע"ב ו"מפתחת" בטנה את
"העובר החדש" שהינם שם מ"ה ,ומולידה אותו בפועל מהמצח דא"ק.
אולם דע שאין אנו מדברים על "עצמות פנימיות הא"ק" ,אלא על ההבלים היוצאים ממנו ,והגם שאנו מדברים הכא
על "פנימיות הא"ק גופא" ,אין זה נוגע אלא בענפים היוצאים ממנו ,אבל מה שנוגע לעצמות א"ק גופיה שהינו ע"ב
דידיה אין אנו מדברים כלל.
ולכן "הזווג" שבין הטעמים דס"ג לבין הטעמים דע"ב הינו "מוחין מול מוחין" ,וממילא מתעוררת "הנקודה הפנימית"
שהינה בחינת "הקו" שהינו שורש כל התיקונים "המתנוצץ" ב"מצח הרצון" )בסוד עלה ברצונו הפשוט( ,על מנת
להמשיך אור חדש של תיקון.
רנד .העמק דבר -שם מ"ה הינו מתקן את שם ב"ן שהינו "הנשבר" ,והוא סוד הביטול בחינת "כח מ"ה -מה פשפשת
מה מצאת" .כמבואר לעיל השבירה עניינה השגה ,והתיקון עניינו ביטול השגה ע"י שם מ"ה.
לפיכך ,ישנם ב' "אופני הארה" לתיקון השבירה:
תיקון הנשבר ,ואופן של המשכת דבר מתחילה .ר"ל שהגדרת השבירה הינה ההשגה ותיקונה הינו ביטול ההשגה,
משא"כ הגדרת שם מ"ה מתחילה ,הינו אור ישר של אי ידיעה.
ביתר עמקות ,ישנה אי ידיעה שבאה מתוך ידיעה ,בסוד "תכלית הידיעה שלא נדע" .ר"ל מתוך הידיעה מגיעים ללא
נדע ,שזוהי ההגדרה ששם ב"ן נשבר ואילו שם מ"ה מתקנו .כלומר שם ב"ן הינה בחינת ידיעה ולכן מתקיימת בו
שבירה ,ואילו שם מ"ה מתקנו בביטול ההשגה ,בחינת התכלית של נדע.
אופן נוסף הינו של "אי ידיעה מעיקרא" ,שעיינו אור מ"ה החדש הממשיך "המשכה חדשה" ולא תיקון השבירה )והוא
סוד י"ס דמ"ה( ,וממילא יובן שהשבירה היתה רק בנפש ולא ברוח .ויובן כי סוד הנפש הינו הדבר המושג לאדם ,וסוד
הרוח הינה נקודת בחירתו ,וסוד הנשמה הינה למעלה מבחירתו .ולפי הערך המדובר ,הדבר היחיד שמושג בהחלטיות
הינו בחינת נפש ,ולכן השבירה הגמורה הינה רק בערכין של נפש.
רנה .דעת רבותינו המפרשים -כותב רבינו האש"ל זי"ע )עץ חיים שער י' פ"א אות א'( ,שהכוונה שניתן כל עולם
האצילות ,כולל גם כן פרצוף עתיק יומין ,שאף בז' מלכים ,ישנם חלקים השייכים לפרצוף עתיק.
וכן ע"י זיווג ע"ב ס"ג דא"ק היה הכנה לתיקון כל הי"ס דאצילות ,מכתר ועד מלכות ,אבל לעולם ע"י זיווג ע"ב וס"ג,
לא נתקן כי אם עתיק ונוקביה דייקא )עיין אשל אות ח'( .והוסיף הבית לחם יהודה )ד"ה ובתחילה( ,שעתיק לבדו נתקן
בפנימיות הא"ק ,ואחר שנולד היה זווג בעתיק ותיקן לפרצוף אריך אנפין.
וכן כתב הרב יפה שעה זי"ע )ד"ה וכאשר( ,שבשבירת הכלים נפלו פנימיות הכלים לעולם הבריאה ,וחיצוניותם ליצירה,
וחיצוניות דחיצוניות לעולם העשיה .ובעלייה עלו כולם ונכללו .שכן מה שעלה מחלקי האצילות שבעולם העשיה נהיה
בתיקון "כלי חיצון דז"א" ,ואילו מה שעלה מחלקי האצילות בעולם היצירה נהיה "כלי אמצעי דז"א" ,וכן מה שעלה
מחלקי האצילות בעולם היצירה נהיה "כלי פנימי דז"א".
רנו .כותב רבינו הרש"ש זי"ע )הקדמת רחובות הנהר ג' ע"ג( וז"ל" :כי כל הנאצלים מראש א"ק עד סוף העשיה כולם
בחינת ו"ק שהם זו"ן מ"ה וב"ן ,אלא שנפרטים לי"ס שהם עסמ"ב ,ואותם המ"ה ב"ן הפרטים שהם הזו"ן הפרטיים
חוזרים ונפרטים לי"ס וכעד"ז עד סוף העשיה".
