Page 284 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 284

‫קבלת רבינו הרש"ש זי"ע ‪ y‬ניב שפתים‬  ‫רנו‬

‫לא נתרצה בזה של מהרח"ו‪ ,‬כי מה שלא קיבל הרח"ו והניחו בצריך עיון‪ ,‬כבר פירשו הרש"ש‬
                                 ‫ברוח קדשו כמו האר"י זי"ע וכו'‪ ,‬וכן במקומות אין מספרקיג"‪.‬‬

‫וכן כתב הרב בן איש חיקיד וז"ל‪" :‬ודע‪ ,‬כי הרש"ש ז"ל בחכמתו הנפלאה אשר הבין ודקדק בה בדברי‬
                                                                                  ‫רבינו זלה"ה"‪.‬‬

‫עוד יש לעיין בס"ד באותם המקומות בו מצינו לרבינו האריז"ל "דקאמר מידי ולא פירש"‪ ,‬ורבינו‬
                          ‫המהרח"ו זי"ע הבין הענין באופן אחדקטו‪ ,‬כנזכר בלשונו‪" :‬ונלע"ד חיים"‪.‬‬

                                                  ‫‪z‬‬

‫קיג‪ .‬וכן הביא מהר"א פירירא זי"ע‪ ,‬מספר מראי מקומות בהם הסביר הרש"ש‪ ,‬דברים אשר נעלמו ממהרח"ו זי"ע וז"ל‪:‬‬
‫"על הרש"ש גם כן יש לדקדק מי גילה לו את הנרנח"י )ר"ל כוונת הנרנח"י בתיבות שמע ישראל דקריאת שמע(‪ ,‬כיון‬
‫שלא קיבל הרח"ו זי"ע שום דבר וכו'‪ ,‬וכן כל הכוונות שהביא בעמידה באלהינו וכו'‪ ,‬וכן בתיבת האל‪ ,‬ותיקון לאה וכו'‬
‫וכו'‪ ,‬וכיוצא שיאריך סיפורם‪ ,‬מי גילה לו כל זה שזה צריך )לכוין(‪ ,‬וזה לא צריך‪ ,‬אלא מוכרח לנו התשובה הנזכרת‬

      ‫לעיל בעל כרחינו וכו'‪ ,‬אלא ודאי הכל מיד ה' עליו השכיל‪ ,‬ובזה אין שום קושי ואיש על מקומו יבא בשלום"‪.‬‬
‫וכן כתב במקום אחר )תולדות אהרן ומשה דף ט"ז ע"ב( וז"ל‪" :‬הרש"ש זלה"ה הביא בסידור )כוונתו אחרות דלא‬
‫כאותם שהביא מהרח"ו ז"ל שם( וכו'‪ ,‬והוא )הרש"ש זי"ע(‪ ,‬נעשה עתה בעל התורה ועל ידי רוח ה' דיבר בו‪ ,‬ובודאי‬
‫ופשוט אצלינו‪ ,‬ועל ידי ששמעתי שהעיד הרב חיים פלאג'י ז"ל בספרו שאמר האר"י שאם יזכו יבא הרב האר"י להשלים‬
‫תשלום איזה דבר וסדרים וכו'‪ ,‬ומי גילה לו רז זה שיאמרנו בפשיטות לכל תלמידיו‪ ,‬אלא ודאי הוא נעשה בעל התורה‬

                              ‫הזאת וכו'‪ ,‬כמו האר"י דבי עילאה ממש‪ ,‬והשומע לו ישכון בטח ושאנו מפחד רעה"‪.‬‬
                                                                                     ‫קיד‪ .‬דעת ותבונה )פרק ט"ז(‪.‬‬

‫קטו‪ .‬אחת הסוגיות המרכזיות הינה סוגית "גילוח ביום מ"ח לעומר"‪ .‬והנה בפשיטות )שעה"כ פ"ז ע"ב הגוב"י אות‬
‫ד'(‪ ,‬הובא כי הרב ז"ל לא היה מגלח ראשו אלא בערב פסח ובערב חג שבועות‪ ,‬אמנם בהמשך הובא שהמהרש"ו )בנו‬
‫של המהרח"ו זי"ע(‪ ,‬שראה לאביו המהרח"ו זי"ע שהיה מגלח ביום מ"ח‪ ,‬אלא הסתיר הדבר מבנו מהרש"ו‪ ,‬אמנם כל‬
‫"האמתלאות" אינו עזרו‪ ,‬והבין מהרש"ו מאביו כי יש להתגלח ביום מ"ח לעומר‪ .‬אולם עיין בנהר שלום )ל"ג ע"א(‪,‬‬
‫שלא קיבל דעת מהרח"ו‪ ,‬ואדרבא הזהיר מאוד שלא לגלח אלא ביום מ"ט‪ ,‬כמנהג האריז"ל וז"ל‪" :‬ודלא כמו שכתבו‬

                                                                             ‫קצת המקובלים אחרים לגלח במ"ח"‪.‬‬
                                                   ‫ונראה לכאורה שמרן הרש"ש זי"ע חולק על דברי מהרח"ו זי"ע‪.‬‬
‫ובסוגיא זו נרגש הגה"ק מהרח"א ממונקאטש זי"ע )ש"ת מנחת אלעזר ח"ג סימן ס"ה( וז"ל‪" :‬איך יהיה שום אחד גם‬
‫אם כגובה ארזים גובהו‪ ,‬לחלוק עליו )על רבינו המהרח"ו זי"ע(‪ ,‬אשר יתד ממנו פינה בחכמת האמת שגילה האריז"ל‪,‬‬
‫ואשר הגיד )הרב ז"ל(‪ ,‬כי לא בא לעולם הזה רק בשבילו ללמדו חכמת האמת‪ ,‬ורק על ידי כתביו אח"כ זכינו כמציץ‬

                                                                                     ‫מן החרכים לכתבי האריז"ל"‪.‬‬
‫וכתב על כך מרן הבן איש חי )שו"ת רב פעלים סוד ישרים ח"ד סימן ט"ו(‪ ,‬דלמעשה לא פליגי מהרח"ו והרש"ש זי"ע‪,‬‬
‫אלא שהרש"ש סבירא ליה דמה שהתיר מהרח"ו הגילוח בין מ"ח‪ ,‬לעצמו התיר דייקא מחמת סיבה אחרת שהיה נוגעת‬
‫לו‪ ,‬ולא רצה לגלותה‪ ,‬ולכן השתמש "באמתלאות שונות"‪ ,‬אמנם בכל אופן אם היה מתיר להדיא כאשר חשב מהרש"ו‬
‫זי"ע בדעת אביו‪ ,‬היה לו למהרח"ו זי"ע‪ ,‬לומר לבנו דברים כהוויתן מדוע התיר לכך דייקא "ביום מ"ח" היפך לשון‬

                                                              ‫הרב ז"ל בהדיא‪ .‬ומדסתם שמע מינה‪ ,‬שאינו סבר כך‪.‬‬
‫וכך הסביר מהרי"ץ זי"ע )בעל ספר פעולת צדיק ח"א סימן קמ"ג(‪ ,‬דמה שנהג מהרח"ו ז"ל להתגלח ביום מ"ח אינה‬

                                  ‫הוראה כללית‪ ,‬אלא מהרח"ו ז"ל על פי שורש נשמתו‪ ,‬דייקא נהג כן בהוראת רבו‪.‬‬
‫וז"ל הקדושה‪" :‬אמנם כל זה יתורץ בהקדמה אחת‪ ,‬מצאתיה בספר נגיד ומצוה וספר הגלגולים משם הרב האר"י‪ ,‬והוא‬
‫כי הרב האר"י היה מוסר לכל אחד מתלמידיו תיקון וענין‪ ,‬לא ראי זה כראי זה‪ ,‬לכל אחד כפי בחינת נשמתו וכו'‪ ,‬וגם‬
‫זה צפה רבינו ברוח הקודש שעליו‪ ,‬כי כן היא המידה הראויה להיות להרח"ו כפי בחינתו דווקא וכו'‪ .‬ואם כן יום מ"ח‬

                                                                                       ‫שנהג בו הרח"ו הוא ליה"‪.‬‬
   279   280   281   282   283   284   285   286   287   288   289