Page 286 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 286
קבלת רבינו הרש"ש זי"ע yניב שפתים רנח
הנביא ,ולכן כן הרש"ש והבאים אחריו זי"ע ,אינם יכולים לפרש אחרת מדעתו .אמנם את תקשה
ותאמר שהרי מצינו להדיא שרבינו הרש"ש" ,דחה" דברי מהרח"ו זי"ע?
אכן בהשקפה ראשונה נראה הדבר כן ,אולם "אחר השקפה טובה" ועיון בלשונות תבין שהרש"ש
זי"ע אינו בא לחלוק על המהרח"ו זי"עקיז ,וכל דברי מהרח"ו הינם קבלה מפי קודשו של רבינו
האריז"ל ,ולא הוסיף ולא גרע מהם אפילו אות קטנהקיח.
z
קיז .אחת הסוגיות המרכזיות המוכיחות שאין מרן הרש"ש זי"ע ,חולק על מהרח"ו זי"ע ,אלא משלים דבריו הינה
סוגיית "מקרה המלכים האם אירע בפרטות או גם בכללות".
בריש הקדמת רחובות הנהר )ב' ע"א( ,עלתה הסכמתו של מרן הרש"ש זי"ע ,שמקרה המלכים אירע בפרטות
ולא בכללות.
וז"ל הקדושה" :כי אף על פי )שמצינו בלשון מבוא שערים( ,שהניח שם הרח"ו ז"ל שאלתו בצריך עיון ,הנה ידוע
ופשוט וברור הדבר כי זה בתחילת לימודו עם האר"י זלה"ה ,שעדיין לא נתיישב הענין בלבו וכו' ,ולכך יצא לו קושיא,
אבל האמת הוא כי לא היה )השבירה( בכללות רק בפרטות לבד ,ואז אין קושיא ,וכמו שאחר כך כתב מהרח"ו זלה"ה
עצמו בפשיטות באורך וכו' ,באופן שדברי האר"י זלה"ה חיים וקיימים ,כי אף פי שימצא בדברי הרח"ו ז"ל איזה קושיא
וצריך עיון ,לא מפני כך נדחים דברי רבינו האריז"ל ,כי זה הקושיא היא מחוסר ידיעתנו שלא הבננו דבריו ,אבל סוף
סוף דבריו ,דברי אלהים חיים".
ולכאורה ,בפשטות הדברים נראה שמרן הרש"ש זי"ע ,חולק בהדיא על מהרח"ו ,כאשר העיד רבינו התורת חכם זי"ע
)קל"ה ע"א( וז"ל" :כי הנה שם חלק מורי הרב )הרש"ש( ז"ל עם מהרח"ו ז"ל".
אמנם אם תעיין בהמשך דבריו של רבינו התורת חכם ,תבין ותגלה שאותן הראיות שהביא מרן הרש"ש זי"ע לדבריו,
מתוך דברי הרב ז"ל בדרוש הדעת הינה איפכא מדעתו ,כמבואר שם "שמקרה המלכים אירע בין בכללות ובין פרטות".
ובכך הרגיש רבינו התורת חכם זי"ע וז"ל" :לכאורה נראה שהביא מורי הרב ראיה לסתור דבריו".
ולכן הוכרח להסביר מחמת חומר הסתירה בדברי מרן הרש"ש זי"ע ,שמסקנת רבינו הרש"ש עיקרה בשמועה הראשונה
שמקרה המלכים "אירע בפרטות ולא בכללות" ,אולם השמועה השנית הנזכרת בדברי מהרח"ו זי"ע ,שמקרה המלכים
אירע "בין פרטות ובין בכללות" ,אינה נדחית להדיא ,משום שאינה על דרך הפשט ,ומבוססת על ערכי הכינוים.
ר"ל הואיל ולא יתכן שהרש"ש זי"ע יסתור עצמו מיניה וביה ,שברישא נקט כשמועה הראשונה שמקרה המלכים אירע
בפרטות ולא בכללות ,ולבתר הכי נקט ראיה כפי השמועה השנייה בדברי מהרח"ו זיע"א ,שמקרה המלכים אירע גם
בפרטות וגם בכללות ,מוכרח לומר דשתי השמועות הנזכרות בדברי מהרח"ו זיע"א ,נכונות כאחת ,ואין צריך לדחות
דברי מהרח"ו במקום אחד מפני דבריו במקום אחר ,אלא השמועה הראשונה דסבירא לה דמקרה המלכים אירע בפרטות
ולא בכללות ,הינה השמועה היותר נכונה ועיקרית על דרך הפשט ,לעומתה השמועה השניה דסבירא לה דמקרה המלכים
אירע בין בכללות ובין בפרטות ,הינה גם כן נכונה ,ר"ל "נכונה" על דרך הפלפול והעמקות על פי יסוד ערכי הכינויים.
ולכן תבין סוף דברי רבינו הרש"ש זי"ע וז"ל " :באופן שדברי האר"י זלה"ה חיים וקיימים ,כי אף פי שימצא בדברי
הרח"ו ז"ל איזה קושיא וצריך עיון ,לא מפני כך נדחים דברי רבינו האריז"ל ,כי זה הקושיא היא מחוסר ידיעתנו שלא
הבננו דבריו ,אבל סוף סוף דבריו ,דברי אלהים חיים".
ר"ל דלמעשה כל דברי רבינו האריז"ל צדקו יחדיו ,אליבא דב' השמועות יחדיו.
קיח .ועיין הקדמה שניה למהרח"ו )והיא הקדמה לספר קהלת יעקב( וז"ל" :מי הוא אשר ערב לבו ולהוסיף ולגרוע
כמלוא אות אחת קטנה כאשר לא שמע ולא קיבל מרבו ,כי עונו גודל מנשוא וכו' ,על כן עלתה הסכמתי שלא להוסיף
ושלא לגרוע כמלוא נימא אפילו בענין הסדר בעצמו כאשר שמעתי מפי מורי זלה"ה ,ואחר כך אחבר מראה מקום כל
אחד הקדמה בפני עצמה בחיבור זה".
וכך הבין מהר"ם פאפירש זי"ע )הקדמה לדרך עץ חיים( וז"ל" :הרב המופלא בישראל ,שמו נודע בשערים אורה
וההוראה ,הגאון מהר"ר חיים ב"ר יוסף ויטאל זלה"ה ,שסמך עליו מורינו ורבינו וכו' ,ולא שינה אפילו סדר הלשון
כאשר שמע מפי רבו ז"ל".
