Page 41 - 27122
P. 41
4
משהו התנגן בהִ .מקצב קלוש ש ָּפעם בצווארה ובשורשי כפות הידיים,
אקורד מזמזם בשעה שכיחכחה בגרונה ,ונשימתה השמיעה סלסול
צורמני .ואז ההבנה הנוראה ,שמרגע שנעשתה מודעת לנשימה שלה,
לעולם לא תצליח להתעלם ממנה.
היא עמדה מול דלת הבית ,ולבה דחק בה שתיפתח .השניות הפכו
לסירופ סמיך בעוד הדלת לוטשת בה מבט ,והדקות מתגלגלות אל
הנצח .כמה זמן עבר מאז שדפקה? כשפיפ לא היתה מסוגלת לעמוד
בזה עוד ,היא שלפה מתחת לזרועה את קופסת הפלסטיק הצוברת
לחות של המאפינס הטריים והסתובבה ללכת .בית הרפאים כנראה
סגור למבקרים היום ,הבינה באכזבה צורבת.
אחרי צעדים ספורים שמעה קול חריקה ונקישה ,וכשהסתובבה
ראתה את ראווי סינג בפתח ,שערו סתור ופניו מכווצות מבלבול.
"אה ",אמרה פיפ בקול גבוה שלא מ ּו ּכר לה" .סליחה ,חשבתי
שאמרת לי לחזור בשישי .היום שישי".
"אממ ,כן ,נכון ",אמר ראווי וגירד בראשו ,מבטו נעוץ איפשהו
בסביבות הקרסוליים של פיפ" .אבל ...האמת היא ...חשבתי שזאת
בדיחה .שאת עובדת עלי .לא ציפיתי שבאמת תחזרי".
"אה ,אממ ,חזרתי ".פיפ עשתה כמיטב יכולתה לא להיראות
פגועה" .אין פה שום תרגיל ,נשבעת .אני רצינית".
"כן ,את עושה רושם של טיפוס רציני ".נראה שהעורף שלו גירד
בטירוף .ואולי העורף המגרד של ראווי סינג מקביל לעובדות חסרות
התועלת של פיפ :שריון ומגן בזמן שהאביר שבתוכם נבוך.
41
