Page 42 - 27122
P. 42
42הולי ג׳קסון|
"אני רצינית במידה לא הגיונית ",חייכה פיפ והושיטה אליו את
הקופסה" .והכנתי מאפינס".
"כאילו ,מאפינס שוחד?"
"זה מה שהיה כתוב במתכון ,כן".
הפה של ראווי זע קלות ,לא בדיוק חיוך .רק אז הכתה בפיפ
המחשבה ,כמה קשה לו ודאי לחיות בעיירה הזאת ,כשהצל של אחיו
המת משתקף בפניו שלו .מה הפלא שהוא מתקשה לחייך.
"אז אני יכולה להיכנס?" שאלה פיפ .היא שירבבה את השפה
התחתונה ופערה את העיניים באופן מוגזם בהבעת התחנונים הכי
מוצלחת שלה ,זאת שבעיני אבא שלה נראית כאילו יש לה עציר ּות.
"כן ,בסדר ",הוא ענה אחרי שתיקה מוחצת כמעט" .אבל רק אם
תפסיקי לעשות את הפרצוף הזה ".הוא נסוג לאחור להניח לה להיכנס.
"תודה רבה ,תודה רבה ,תודה רבה ",אמרה פיפ בחיפזון ,ומרוב
להיטות מעדה על הסף.
ראווי הרים גבה ,סגר את הדלת ושאל אם תרצה תה.
"כן בבקשה ".פיפ עמדה נבוכה במסדרון בניסיון לתפוס כמה
שפחות מקום" .בלי חלב וסוכר ,בבקשה".
"אף פעם לא בטחתי באנשים ששותים תה בלי חלב וסוכר ".הוא
סימן לה להיכנס בעקבותיו למטבח.
החדר היה גדול ומואר במידה יוצאת דופן; הקיר החיצוני היה
כולו פאנל ענקי של דלתות הזזה מזכוכית ,שנפתחו אל גינה ארוכה
מתפוצצת מרוב פריחה אדומה של קיץ ומטפסים מסתלסלים כמו
מסיפור אגדה.
"אז איך אתה שותה את שלך?" שאלה פיפ והניחה את התרמיל
שלה על אחד מכיסאות האוכל.
"עם חלב עד שהוא לבן ושלוש כפיות סוכר ",הוא אמר מעל קול
הכבשן השוצף של הקומקום.
"שלוש כפיות סוכר? שלוש?"
"אני יודע ,אני יודע .ברור שאני לא מספיק מתוק כשלעצמי".
פיפ צפתה בראווי מתעסק עם הכלים .הקומקום הרותח שימש
