Page 43 - 27122
P. 43
המדריך לרצח לילדות טובות |43
תירוץ לשתיקה ביניהם .הוא חפר בצנצנת כמעט ריקה של שקיקי תה,
אצבעותיו נוקשות על הדופן ,ואז הוסיף מים וסוכר וחלב .האנרגיה
המתוחה שלו היתה מידבקת ,והדופק של פיפ האיץ למקצב תואם לזה
של אצבעותיו הנוקשות.
הוא לקח את שני הספלים ,מחזיק את זה של פיפ בתחתיתו הלוהטת
על מנת שתוכל לקחת אותו מהידית .הספל שלה היה מקושט בחיוך
מצויר עם הכיתוב :אל תפתחו פה לשטן ,הוא לא רופא שיניים.
"ההורים שלך לא בבית?" היא שאלה והניחה את הספל על
השולחן.
"לא ".הוא לגם מהספל שלו ,ופיפ הבחינה לשמחתה שהוא לא
מאלה ששותים בקולניות" .את לא היית כאן אילו הם היו בבית .אנחנו
משתדלים לדבר על סאל כמה שפחות; זה מצער את אמא .זה מצער
את כולנו ,האמת".
"אני לא יכולה אפילו לדמיין כמה ",אמרה פיפ בשקט .אז מה אם
עברו חמש שנים; עבור ראווי זה עדיין פצע פתוח — פניו העידו על
כך בבירור.
"זה לא רק שהוא איננו .גם ...טוב ,זה שאסור לנו להתאבל עליו,
בגלל מה שקרה .אילו הייתי אומר שאני מתגעגע לאחי ,זה היה עושה
אותי איזה סוג של מפלצת".
"אני לא חושבת ככה".
"גם אני לא ,אבל אני מנחש שאנחנו במיעוט בעניין".
פיפ שתתה מהתה שלה כדי למלא את הדממה ,אבל הוא היה חם
מדי .העיניים שלה צרבו ונמלאו דמעות.
"כבר התחלת לבכות? אפילו לא הגענו לחלקים העצובים ".הגבה
הימנית של ראווי התרוממה מעלה.
"התה חם ",התנשפה פיפ .נדמה שהלשון הצרובה שלה התנפחה.
"תני לו להתקרר דקה ,או ,את יודעת ,אולי דקה־דקתיים".
"הי ,זכרת את זה".
"אי־אפשר לשכוח איך הצגת את עצמך .אז מה רצית לשאול
אותי?"
