Page 137 - Step and repeat document 1
P. 137

‫פרצוף של צועני‬

      ‫אדי קינג לאיש אדי קינג‪ ,‬איש עני‪ ,‬עיוור‪,‬‬
                      ‫כמעט כמו בסיפור הישן‪".‬‬

‫כשהוא מסיים לכתוב‪ ,‬הוא מזמין את אדית לקפה מתחת‬
‫לביתו‪ ,‬אומר לה שהיא תהיה אנג'לה דה סול ומגיש את‬
‫המחזה ל"הבימה"‪ .‬נסים עובד בקדחתנות על המחזה‪,‬‬
‫הצגת הבכורה נקבעת ל־‪ 26‬באפריל‪ .‬הפעם הוא לא יעבוד‬
‫עם שחקנים שאינו מכיר‪ ,‬אלא יקבץ שוב ב"הבימה" את‬
‫ה"להקה" שלו‪ :‬יוסי וקלצ'קין‪ ,‬והקמע הזוהר הקבוע שלו‬
‫— חנה רובינא‪ ,‬שתשאל כבר בחזרה הראשונה‪" :‬אני מתה‬

                                         ‫בסוף ההצגה?"‬
‫"לא‪ ,‬דונה כריסטינה‪ ",‬עונה לה נסים‪" ,‬ימותו‬

                                              ‫אחרים‪"...‬‬
‫"למה אחרים?" רובינא נפגעת‪" ,‬תהרוג אותי! תהרוג‬

                                         ‫אותי בבקשה!"‬
‫סופוקלס נמהל עם פרנסיס פורד קופולה‪ .‬וזה המחזה‪:‬‬
‫ניו יורק‪ .‬שנות השבעים‪ .‬מלחמת כנופיות בעולם‬
‫התחתון‪ .‬סיפור על מהגרים־גנגסטרים בארץ חדשה‪.‬‬
‫מנהיג הכנופיה הצעיר ריצ'י פוגע בכנופיה של הבוס —‬
‫אדי קינג הצעיר‪ .‬תרזה‪ ,‬אסטרולוג־נביא הומוסקסואל‬
‫ועיוור שמופיע בטלוויזיה‪ ,‬מנבא לאדי קינג את סופו‬
‫הקרב אחרי שיודח מהעולם התחתון‪ .‬ה"חיילים" של אדי‬
‫מנסים לשכנע אותו להשיב מלחמה לריצ'י‪ .‬אדי חושב‬

                            ‫‪137‬‬
   132   133   134   135   136   137   138   139   140   141   142