Page 45 - HALACHA
P. 45
שרוח תכאלמ הלכה
יומית
כב תשרי
מלאכת חורש
הגדרת המלאכה
כל שמשפר ומטיב את הקרקע לצורך זריעה או הצמחה ,כגון מסקל או מזבל או
מדשן ,וזה בין בקרקע זרועה או נטועה ,ובין בקרקע שאינה זרועה או נטועה.
וההבדל בין מלאכת זורע ,למלאכת חורש הוא ,שמלאכת זורע היא טיפול
בצומח עצמו ,ואילו מלאכת חורש היא טיפול בקרקע שתהיה ראויה יותר
להצמחה.
והנה ברש"י]א[ מבואר שההגדרה של חורש היא ריפוי הקרקע ,וכלשון רבה
בגמרא]ב[ "מה דרכו של חורש לרפויי ארעא" ,אולם ברמב"ם]ג[ כתב וז"ל:
"המנכש בעיקרי האילנות ,והמקרסם עשבים ,או המזרד את השריגים כדי
ליפות את הקרקע הרי זה תולדת חורש" עכ"ל ,מבואר מדבריו שכל יפוי
הקרקע חשיב כחרישה]ד[ ,נמצא שיש כאן מחלוקת]ה[ .ועיין במשנה ברורה]ו[
שכתב בהגדרה של חורש את שני הלשונות הנ"ל גם ריפוי וגם יפוי.
Q
]א[ שבת דף ע"ג ע"ב בד"ה "מלאכה" ,ובד"ה "משום" ,ובד"ה "גומה".
]ב[ מועד קטן דף ב' ע"ב.
]ג[ בהלכות שבת פרק ח' הלכה א'.
]ד[ ועיין לקמן בתולדות המלאכה שכך כתוב בירושלמי ,שכל יפוי נחשב תולדה ועיין אגלי טל
מלאכת חורש ס"ק ט'.
]ה[ עיין אגלי טל מלאכת חורש ס"ק ט'.
]ו[ בהקדמה לסימן של"ז.
מד
