Page 46 - HALACHA
P. 46
הלכה שרוח תכאלמ
יומית
כג תשרי
היכן היתה במשכן
שנינו במשנה]ז[ "החורש כל שהוא חייב" ,ואמרו על זה בגמרא]ח[ "למאי
יזח{ ,למה זה ראוי} חזי לביזרא דקרא]ט[ ,ווכדתה גבי משכן שכן ראוי
לקלח אחד של סמנין" {כמו שהיה במשכן שבחרישה של כל שהוא היו שמים גרעין
אחד של סממנים} ,וכן הוא בירושלמי]י[ דחרישה שהיתה במשכן לצורך הסמנין
היתה ,ופירש שם ה"קרבן העדה" שהיו צריכין לשמן המשחה ,ולצבוע תכלת,
ועורות אלים.
אבות המלאכה
מובא בגמרא]אי[ "תנא ,החורש ,והחופר ,והחורץ ,כולן מלאכה אחת הן",
וכתב הרמב"ם]בי[ שעל כולן חייב משום אב מלאכה של חורש ,ומבאר המגיד
משנה]גי[ שכל הדומה למה שהיה במשכן בדמיון גמור הרי הוא אב מלאכה,
ואפילו שלא היה במשכן ,ולכן החופר גומה והעושה חריץ ,שפעולתם היא
פעולה גמורה של חרישה ,חשובים כאב המלאכה.
Q
]ז[ שבת דף ק"ג ע"א.
]ח[ שם.
]ט[ פירש רש"י שם שראוי לזרוע בתוכו גרעין אחד של דלעת.
]י[ שבת דף מ"ז ע"א.
]אי[ שבת דף ע"ג ע"ב.
]בי[ בהלכות שבת פרק ז' הלכה ב'.
]גי[ הלכות שבת פרק ז' הלכה ד'.
מה
