Page 47 - HALACHA
P. 47
שרוח תכאלמ הלכה
יומית
כד תשרי
תולדות המלאכה
כתב הרמב"ם]די[ שאבות המלאכה של חורש הם חופר גומה ,וחורץ חריץ,
ובהמשך אומר הרמב"ם]וט[ "המנכש בעיקרי האילנות ,והמקרסם עשבים,
או המזרד את השריגים כדי ליפות את הקרקע הרי זה תולדת חורש" ,מבואר
שרק חופר גומה וחורץ הם אבות ,והשאר הם תולדות .אולם דעת רש"י]זט[
שחופר גומה הוא תולדת חורש ,ורק אם חופר גומה כדי להניח בה זרעים הוי
אב מלאכה של חורש]זי[ .
אולם בירושלמי]חי[ כתב שרק חורש בלבד הוא אב המלאכה ,ואילו שאר
הדברים כחופר גומה ,או עושה חריץ הרי זה תולדה ,ולכן כתב הירושלמי שכל
דבר שהוא להניית הקרקע -פירוש ,ליפוי הקרקע -חייב משום חורש ,כגון החופר,
החורץ ,הנועץ ,המדייר ,המעדר ,המזבל ,המכבד ,המרבץ ,המפעפע גושים,
המברה בחרשים ,המצית את האור בחישת קנים ובאגד תמרים ,הממלא את
הנקעים שמתחת לזיתים ,המסקל ,הבונה מדרגות ,והעושה עוגיות לגפנים]טי[ .
Q
]די[ הלכות שבת פרק ז' הלכה ב'.
]וט[ הלכות שבת פרק ח' הלכה ב'.
]זט[ שבת דף מ"ו ע"ב בד"ה "איסורא" ,ועיין משנה ברורה סימן של"ז ס"ק ג'.
]זי[ אגלי טל מלאכת חורש ס"ק ט'.
]חי[ שבת בדף מ"ז ע"ב.
]טי[ ועיין שם ב"קרבן העדה" שפירש מהו כל אחד ואחד.
מו
