Page 65 - HALACHA
P. 65
בתשב אשד יניד הלכה
יומית
3
יב חשון
דיני דשא בשבת
ובו כ"ד הלכות
הליכה בפרדס שפירותיו מפיצים ריח טוב
.אמותר בשבת ללכת בפרדס שיש בו פירות שמפיצים ריח אף שנהנה
מהריח ,ולא גזרו שמא יתלוש כדי להריח ,כיון שהולך לתומו ואינו
מתקרב אל הפרי כדי להריח בו]א[ .
.במותר בשבת ללכת על גבי דשא בין לח ובין יבש]ב[ ,בין קצר ובין ארוך,
ואפילו אם יתלש על ידי הליכתו מותר ,משום דלאו פסיק רישא הוא
שיתלש ,ואפילו אם הוא יחף מותר]ג[ .ודווקא ללכת בנחת אבל ללכת
מהר או לרוץ ,אם הדשא ארוך אסור משום שפסיק רישא שיתלש על
ידי זה ,ואפילו שלא ניחא ליה בזה ,מכל מקום אסור מדרבנן]ד[ ,ובדשא
קצר מותר אפילו לרוץ]ה[ .
]א[ כף החיים סימן של"ו ס"ק ס"ד.
]ב[ שולחן ערוך סימן של"ו סעיף ג'.
]ג[ משנה ברורה סימן של"ו ס"ק כ"ד ,כף החיים ס"ק כ"ה ,והוסיף המשנה ברורה שאם לאחר
הליכתו נדבקו לו עשבים ברגל או בנעל ,לא יוציא אותם ביד כי הם מוקצה .ועיין שמירת
שבת כהלכתה פרק כ"ו הערה ס"ט שתמה על זה מדוע הוי מוקצה הרי מותר לטלטלם גם
בעודם מחוברים ,ולפי השיטות לקמן בהערה נ"א שאסור לטלטלם בעודם מחוברים אתי
שפיר.
]ד[ משנה ברורה סימן של"ו ס"ק כ"ה ,וכך משמע לפי הכף החיים בס"ק כ"ה.
]ה[ כך משמע מהמשנה ברורה בסימן של"ו ס"ק כ"ה שכתב שאין ללכת מהר על דשא ארוך,
משמע שאם הדשא קצר מותר ללכת מהר או אפילו לרוץ.
סד
