Page 398 - 22322

‫‪ 398‬רותם ברוכין|‬

‫תודה לסיון קוטיק‪ ,‬שתמכה והאמינה ועזרה‪ ,‬שציירה סקיצות לכריכה‪,‬‬
‫ושנתנה לרמת גן את משקפי השמש עם התותים שלה‪ .‬תודה לאבא‬
‫שלה‪ ,‬גבי קוטיק ז"ל‪ ,‬האבא הראשון שהכרתי שאהב את הסיפורים שלי‪.‬‬

‫תודה ליעל פורמן‪ ,‬מלכת העלילות‪ ,‬שתמיד ידעה לפצח ולפתור כל‬
‫בעיה ובדקה בכל שבת שאני כותבת גם כשלא היינו יחד‪ .‬נידונו לקנא‬

‫זו בכתיבתה של זו לנצח‪.‬‬

‫תודה לרמי שלהבת‪ ,‬שערך אותי במשך עשורים (כולל לא מעט מסיפורי‬
‫"שומרי הערים") ושיפר את הכתיבה שלי לאין ערוך‪.‬‬

‫תודה לאהוד מימון‪ ,‬העורך המקורי של "הפוך לקחת" ושל "וויסקי‬
‫בקנקן"‪ ,‬שהיתה לו השפעה רבה על התפתחות סדרת שומרי הערים‪,‬‬

‫והיה עבורי מאגר ידע בלתי נדלה ומופלא‪.‬‬

‫תודה לשי שחם‪ ,‬חבר יקר שלמרבה הצער שונא קריאה יותר מכל דבר‬
‫בעולם‪ ,‬על שנאבק עבורי באתגר המצמרר וקרא שתי נובלות ארוכות‬
‫מסדרת "שומרי הערים"‪ ,‬אף על פי שהרשיתי לו לחכות לגרסת האודיו‪.‬‬

‫תודה לרוני גלבפיש‪ ,‬שהאמינה בי מהרגע הראשון‪ ,‬שרצתה להיות‬
‫הראשונה שתוציא את הספר שלי‪ ,‬ובמקום זאת ויתרה באצילות נפש‬
‫ונתנה לי את העורכת שלי‪ .‬לעולם לא אוכל להודות לך על המתנה‬

‫המופלאה הזו‪ .‬תודה לך גם על הרימונים הסחוטים‪.‬‬

‫תודה למשפחה שלי‪ .‬זו שנולדתי איתה‪ ,‬וזו שבחרה בי ואני בחרתי‬
‫בהם‪ .‬תודה לאמא שלי‪ ,‬לאבא שלי ולאחותי ליקי‪ ,‬ותודה לסבתא חנצ'ה‬
‫על שהשאירה מאחוריה כל כך הרבה אהבה‪ ,‬שהיה ממנה מספיק בלבי‬

‫לשמור עליי גם בתקופות בהן לא היתה לי משפחה‪.‬‬

‫תודה לקבוצת התחקירנים‪.‬ות הנפלאה שלי‪ ,‬על שהייתם שם לכל שאלה‬
‫וצורך גם אחריו‪ .‬איש מכם לא אמר לי מעולם שאני יומרנית על שאני‬
‫כותבת על ערים שאני לא מכירה‪ ,‬על מדינות שלא אוכל לנסוע אליהן‬
‫לעולם‪ ,‬על טראומות עולמיות גדולות מדי או על חוויות רחוקות ממני‬

‫מדי‪ .‬אני אסירת תודה לכם ולכן על כך‪.‬‬