Page 53 - 23322
P. 53
7
גם לאמא מגיע לחגוג יום הולדת
"חרצית פרג ,חרצית פרג ,חרצית פרג…"
"באולם גדול ,יותר גדול מכל הבית והחצר שלנו ,אמא ",אולם
שרצפתו מחופה לינולאום דמוי פרקט בבית הספר האנתרופוסופי
שבו בתי למדה ,עברה המורה לאוריתמיה ,לבושה בגדים לבנים
מתנופפים ,במעגל בין ילדי כיתה א' ,נגעה קלות בראשם וחילקה
אותם באופן שרירותי לחרציות ולפרגים בחזרות לקראת מופע סיום
הלימודים .הילדים קיבלו את גזירת סוג הפרח; חלקם בהכנעה ,חלקם
בהתמרמרות קלה ,וחלקם בתרועת ניצחון שקטה .בתי עמדה במעגל
וחיכתה לחריצת גורלה כחרצית או פרג .היא לבשה חולצה אדומה
בוהקת שקניתי לה שבוע לפני ,מבד רך ,לא נדבק ,כמו שהיא דרשה,
מספיק ארוכה כדי שתכסה את הטוסיק וכדי שלא יראו לה את הבטן
כשהיא מרימה ידיים ,בדיוק על פי הוראות הסייעת שלה ,וטייץ שחור
קצר שממנו קניתי שלושה למקרה שיישפך עליה משהו ,בהמלצת
המחנכת .התבוננתי בה ,ניסיתי להבין לפי שפת גופה איזה פרח היא
מעדיפה להיות ,והתפללתי שהמזל יהיה לצדה.
החיוך שנמתח על פניי באופן בלתי נשלט עם כניסתי למתחם בית
הספר ,שנועד להסתיר את החרדה מפני הלא צפוי לי במפגש עם בתי,
התחיל להכאיב לי בשרירי העורף .יש סיכוי של ,50%הרגעתי את
עצמי ,כי ידעתי שאם היא לא תקבל את הפרח המועדף עליה ברגע
זה ,אני וכל הסובבים אותה צפויים להיפגע מרסיסי סערת רגשות.
53
