Page 59 - 23322
P. 59
איך להיות אמא מאמצת
"רק חסר לנו שהיא תגיד את זה לאמא שלך ,אתה יודע".
"זאת בעיה של אמא שלי ,לא של הילדה שלי ",הוא אמר והצטרף
לריקוד של בתי.
בסוף השבוע שקדם למפגש הפיצה השני ,כשביקרנו את הוריי כמדי
ערב שבת ,ישבה בתי ליד שולחן האוכל עם שתי בנות הדודות הקטנות
ממנה בשנה והבן דוד בן השלוש .היא דיברה בחופשיות ובביטחון על
האמא הביולוגית שלה .אבי ישב איתן ,קילף בוטנים קלויים שאך
יצאו מהתנור ,וחילק אותם כמיטב יכולתו באופן שנראה לו שווה.
הוא גייס לטובתו את כבדות השמיעה שהתפתחה אצלו לקראת גיל
,80והתעלם מתרעומות קטנות על אי־שוויון או אי־צדק בחלוקה .מדי
פעם סינן תרעומת משלו על הנכדים הלא ממושמעים שלו ועל איך
שהבנות שלו מגדלות אותם .אני עמדתי במטבח עם אחותי הגדולה.
ביחד כירסמנו שאריות בוטנים שהפרישו לנו יושבי שולחן האוכל.
אחותי דיברה איתי על משהו ,שאולי היה חשוב ואולי לא ,אני לא
זוכרת כי שמעתי את בתי אומרת" :היא מאוד רצתה אותי ,אבל לא
יכלה לגדל אותי ,כי היא היתה מאוד "...היא הסתובבה אליי ותלתה
בי עיניים" ,מה היא היתה ,אמא?"
"חולה ",עניתי.
"חולה וחלשה ,היא היתה חלשה ",היא המשיכה בשצף" ,אתם
מבינים? זה לא שהיא לא רצתה אותי".
הבן דוד בן השלוש אמר שהוא מבין .בת דודה אחת איבדה עניין,
והשנייה רצתה עוד מידע.
"אבל מה היה לה?" היא שאלה.
אבי ,שלפתע חזר לשמוע ,פסק לרגע ממלאכת הקילוף ושאל" :על
מי את מדברת?"
בתי ענתה" :על האמא השנייה שלי".
הוא ישב עם הגב אליי ,כך שלא ראיתי את הבעת פניו ,אבל כן
ראיתי את תגובתה של בתי אליו — היא מתחה את פיה לצדדים,
59
