Page 60 - 23322
P. 60
נעמה סגל
הרימה גבותיה מעלה ,ומבטה זז באלכסון מהרצפה לאבא שלי ובחזרה
לרצפה .היא הרימה והורידה את כתפיה" ,מה ,סבא?" היא אמרה
בשקט לא אופייני" ,זאת האמא שילדה אותי ".ואחרי כמה שניות היא
אמרה שוב" ,מה ,סבא?"
כשאבי שב לקלף בוטנים ,חבורת בני הדודים התפזרה לה ,כל אחד
לענייניו.
הייתי כל כך גאה בילדה שלי ,באופן שבו היא מדברת על האימוץ
שלה .ואז נזכרתי בדברים ששרי אלדריג' כתבה ,שבזמן שהפתיחות
בנושא האימוץ היא בריאה ,הילדה שלנו צריכה לדעת שאנחנו לא
נחשוף את היותה מאומצת ללא הבחנה .ילדים מאומצים ,היא כותבת,
הם ככל הילדים — רוצים להיות כמו כולם ולא רוצים להיות שונים.
אבא שלי קטע את המחשבות שלי ,הוא ניגש אליי ונעמד מולי,
מסתיר אותי מבתי.
"למה היא מדברת על האישה שילדה אותה?" הוא שאל.
"כי באמת היתה אישה כזאת ",עניתי.
"למי זה אכפת? מה היא צריכה לדבר על זה? אמא שלי גידלה את
עובדיה כאילו הוא הבן שלה .בחיים היא לא דיברה איתו על אמא שלו
שמתה .גם אבא שלי לא דיבר עליה אף פעם .פעם האחיות של אבא
שלי ראו את עובדיה מלוכלך בחצר וצעקו על אמא שלי שהיא לא
שוטפת אותו כמו שהיא שוטפת את הילדים שלה .עובדיה ענה להן —
אל תדברו ככה .נעימה היא אמא שלי! היא מגדלת אותי!"
שמעתי את הסיפור הזה כבר הרבה פעמים מאז שאימצתי את בתי.
לפני שאימצתי אותה ,לא שמעתי את הסיפור הזה בכלל.
כשאבא שלי מתעקש שבתי היא הנכדה שלו מהרגע שבאה אלינו
ושקרבת דם לא משנה כלל וכלל ,אני מאמינה לו .אבא שלי לא מאמין
בקרבת דם כגורם מחבר .בזמן שאת ארבע בנותיו הוא גידל במסירות,
את בנו הבכור מנישואיו הקודמים לא פגש כלל .בגלל מאבק בין
אבי לגרושתו ,זכיתי להכיר את אחי רק כשמלאו לו — 13כשאמא
60
