Page 61 - 23322
P. 61

‫איך להיות אמא מאמצת‬

‫שלי נתקלה בו "במקרה" במשביר לצרכן (מקום עבודתה של גרושתו‬
‫של אבי)‪ ,‬נדהמה מהדמיון הפיזי לאבא שלי והפצירה באבי ובגרושתו‬

                                               ‫לאפשר להם להיפגש‪.‬‬
‫כך‪ ,‬על פי הסיפור שמסופר במשפחתי‪ .‬אני זוכרת שאחר צהריים‬
‫אחד הגיע לביתנו בכפר סבא ילד בעל שיער מתולתל כהה שצמח‬
‫לרוחב ושפם‪ .‬אבא שלי הכריז‪" :‬בואי‪ ,‬נעמושה‪ ,‬תכירי‪ ,‬זה אח שלך‪".‬‬
‫אני לא זוכרת אם לפני שהוא הופיע בסלון ביתנו ידעתי על אודותיו‪.‬‬
‫ידעתי שיש לאבא שלי גרושה שעדיין מאוהבת בו ועושה לו את‬
‫המוות‪ ,‬שהוא אמור לשלם לה משהו‪ ,‬אבל הוא לא רוצה לשלם‪ .‬אני‬
‫זוכרת את אמא שלי מתעצבנת שהוא מסרב לשלם לה‪ .‬אני זוכרת‬
‫ויכוחים סביב הנושא‪ ,‬ואת אמא שלי צועדת ברוגז למרפסת הכביסה‬

                                                           ‫בעיצומם‪.‬‬

   ‫"לא הבנתי‪ ,‬אבא‪ ",‬עניתי‪" .‬איך הסיפור על עובדיה קשור לבתי?"‬
‫הוא לקח את כף ידי‪ ,‬טמן בה בוטנים והלך‪ ,‬כשהוא רוטן‪" ,‬שאת‬

      ‫מקשקשת לילדה במוח! מכניסה לה דברים לראש‪ .‬גם כן את‪".‬‬

‫אלדריג' מבקשת בספרה מהורים מאמצים לכבד את ילדיהם ולהיות‬
‫ערים לעובדה שמאומצים מרגישים שונים‪ ,‬כי הם אכן שונים מאיתנו‬
‫גם מבחינה ביולוגית וגם בגלל האופן שבו הצטרפו למשפחה‪ .‬היא‬
‫כותבת שילדינו לא יהיו כמונו‪ ,‬לא משנה איך נסתכל על זה‪ ,‬אך זה לא‬
‫אומר שאנחנו צריכים לחשוף את היותם מאומצים אל מול כל העולם‪.‬‬
‫להפך‪ .‬אנחנו צריכים לכבד את הרצון שלהם‪ ,‬ולא לדבר על האימוץ‬

                                                     ‫בחברת אנשים‪.‬‬
                                        ‫בתי לא קראה את הספר‪.‬‬

‫אחרי שאבא שלי התרחק‪ ,‬בתי ניגשה אליי‪" .‬אמא‪ ,‬קצת לא נעים לי‪",‬‬
‫היא אמרה בלחש‪" ,‬אבל אמרת לסבא שאני מאומצת? כי אני חושבת‬

                                                    ‫שהוא לא יודע‪".‬‬

                                ‫‪61‬‬
   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66