Page 68 - 23322

‫‪10‬‬

‫קחי דוגמה מאמא נשר‬

‫כיצד אמא נשר מלמדת את גוזליה לעוף בכוחות עצמם? היא בונה‬
‫קן על ראש הצוק‪ .‬בסיסו של הקן עשוי מזרדים קשים שאותם היא‬
‫מרפדת בנוצות ובפלומות רכות‪ .‬כשגוזליה גדלים‪ ,‬היא מסירה אט־‬
‫אט את הנוצות הרכות וחושפת אותם למגע הזרדים הקשים‪ .‬בזמן‬
‫שגוזליה מתלוננים על האי־נוחות‪ ,‬היא פורשת כנפיה ומתעופפת‬
‫בווירטואוזיות לנגד עיניהם המשתאות‪ .‬כשהטקס מסתיים‪ ,‬היא‬
‫לוקחת גוזל אחר גוזל‪ ,‬כל אחד בתורו‪ ,‬נושאת אותו על גבה ונוסקת‬
‫איתו לגבהים‪ ,‬ואז בזמן שהגוזל נהנה מתעופת אמו‪ ,‬היא שומטת אותו‬
‫ללא התראה מוקדמת‪ .‬אם הגוזל צולל מטה ועדיין אינו מסוגל לעוף‬
‫בכוחות עצמו‪ ,‬היא צוללת אליו במהירות ומצילה אותו מהתרסקות‪.‬‬
‫כך היא עושה פעם אחר פעם‪ ,‬עד שהגוזל לומד לפרוש כנפיים ולעוף‪.‬‬
‫כך כותבת אלדריג'‪ ,‬וזה כנראה עובד אצל נשרים‪ .‬אצלי זה לא‬
‫עובד‪ .‬אני לא גיבורה כמו אמא נשר‪ ,‬ואני אפילו לא מדברת על‬
‫שמיטות גדולות‪ ,‬אני מדברת על קטנות‪ ,‬כמו פרידה בשער בית הספר‪,‬‬
‫כמו להישאר למשך שעה אחת בלבד אצל סבא וסבתא בלעדיי‪ ,‬כמו‬
‫בייביסיטר לשעה וחצי בשעות אחר הצהריים כדי שאוכל ללכת‬

‫לפגישת עבודה‪.‬‬
‫אני רוצה להיות האמא שעוצרת את הרכב לרגע בתחנת נשק וסע‪,‬‬
‫מנשקת ונוסעת‪ ,‬ולא להיות האמא שמחפשת חניה דקות ארוכות‪,‬‬
‫מוצאת אחת רחוקה‪ ,‬ואז מלווה את ילדתה יד ביד עד לשער בית‬
‫הספר‪ ,‬קוטפת לה פרח כדי לשמח את לבה‪ ,‬שהולך ונעשה כבד עם‬

‫‪68‬‬