Page 185 - V2
P. 185

‫נבואת משה רבינו‬

‫כל עת‪ ,‬עד שעלה בידו‪ ,‬וזכה אליה קודם סלוקו מן העולם‪ ,‬בשלימות היותר אפשרי‬
‫בכח האדם לזכות בעודו בזה העולם‪ ,‬כמו שמצינו במשנה תורה בפרשת והיה אם שמוע‬
‫[דברים י"א‪ ,‬י"ג]‪ ,‬שתחילה אמר 'לאהבה את ה' אלקיכם' וכו'‪ .‬ותיכף לו בפסוק שאחריו‬
‫אמר בלשון מדבר בעדו 'ונתתי מטר ארצכם' כו' שהוא הנותן והפועל‪ .‬כי התבטל בעיני‬
‫עצמו ממציאות כלל‪ ,‬ורק השכינה לבד המדברת‪ ,‬לכן אמר 'ונתתי'‪ .‬וזה שאמרו ז''ל‬
‫[זוהר פנחס רל"ב] 'שכינה מדברת מתוך גרונו של משה'‪ ,‬וכמו שאמר הכתוב [שמות י"ב‪ ,‬ח']‬

                         ‫'פה אל פה אדבר בו‪ ,‬ולא כתיב 'אליו' אלא 'בו'‪ ,‬בתוכו ממש‪.‬‬
‫ולזאת המדרגה בשלימות‪ ,‬עדיין לא זכה אליה שום אדם זולתו‪ ,‬מעת חטא אדם‬
‫הראשון‪ ,‬וגם לא יזכה אליה שום אנש על יבשתא‪ ,‬עד ביאת הגואל במהרה בימינו‪ ,‬כמו‬
‫שהעידה התורה הקדושה [דברים ל"ד‪ ,‬י'] 'ולא קם נביא עוד בישראל כמשה' כו'‪ ,‬ואף‬
‫שנאמר בלשון עבר‪ ,‬התורה היא נצחית‪ ,‬וקאי גם על זמן דורות הבאים‪ ,‬שאחר עבור כל‬

              ‫דור מהעולם‪ ,‬נוכל לומר שלא קם בזה הדור נביא כמשה בזאת המדרגה‪.‬‬
‫ולכן אמרו בתנא דבי אליהו [פרק כ"ה] 'חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי‬

                     ‫אברהם יצחק ויעקב'‪ ,‬ולא אמרו למעשי משה רבינו עליו השלום‪.‬‬

‫[נפש החיים שער ג' פרק י"ד]‬

                                          ‫זה הדבר‬
‫וזהו שאמרו שהיו הנביאים מתנבאים ב"כה אמר ה'"‪ ,‬רצה לומר כה כמו ודמות ענין‬
‫הזה אמר‪ ,‬ולא היו יכולין לומר "זה הדבר" שמשמע שזהו הדיבור בעצמו בלי שינוי‬

                                                                    ‫שמעו מפי ה' יתברך‪.‬‬
‫אך נבואת משה רבינו ע"ה היתה גבוה מאד והיה מדבר עמו כאשר ידבר איש אל‬
‫רעהו בלשון ברור‪ ,‬ולכן היה אומר "זה הדבר אשר צוה ה'"‪ ,‬לומר בדיבור זה ששמיעתו‬

   ‫ברור בו אני אומר לכם‪ ,‬וזהו מחמת הזדככות החומר אצלו היה מביט לעצם הענין‪.‬‬

‫[רוח חיים פרק א' משנה א']‬

                                                       ‫‪185‬‬
   180   181   182   183   184   185   186   187   188   189   190