Page 188 - V2

‫העיקר השמיני‬

‫מוולאז'ין‪ ,‬המבאר מאמר חז"ל הנזכר ע"פ מחקר טבעי צח ונעים‪ ,‬כי ישנם שני מינים‬
‫בעלי חיים אשר יודעים לצמצם את השעה‪ ,‬עת יחלוף לילה ויאתה בוקר‪ ,‬עת צהרים‬
‫וזמן חצות הלילה‪ ,‬עת יחלוף יום ויבוא לילה‪ .‬ואף כי יודעים היטב לכוין את הרגעים‬
‫והזמנים הנזכרים שוה בשוה‪ .‬בכל זאת רחוקים זה מזה מקצה אל קצה והם הנשר‬

‫העטלף‪.‬‬

‫כי חוקרי הטבע שפטו כי הנשר הוא גלוי עינים וחוש הראות אצלו במדה גדושה‪,‬‬
‫כי יעוף תחת חוג שמים‪ ,‬ומקרני השמש לא תכהינה עיניו‪ .‬ובלילה כהו עיניו מראות‪.‬‬
‫והעטלף לא יחזה שמש‪ ,‬ומתיירא מפני אור יום כמפני מלאכי בלהות‪ ,‬ורק באופל‬

‫וצלמות ישכון‪.‬‬

‫נמצא כי שניהם יודעים מתי יגיע בוקר‪ ,‬היינו כי הנשר יפקח עינו לראות אור בוקר‬
‫כי יהל‪ ,‬וכאשר יגיע חצות היום והשמש תופיע בגבורתה יראה האור בעצם זהרו‪ .‬וכאשר‬
‫ינטו צללי ערב ויגיע חושך אז מעט מעט לא יחזה עוד וידע כי אתא לילה‪ .‬והעטלף יודע‬
‫ג"כ כזאת ורק להיפך‪ ,‬כי כאשר יאיר הבוקר לא יחזה רק מעט מזער‪ ,‬וכאשר יגיע חצות‬
‫היום לא יחזה מאומה‪ ,‬וכאשר יגיע הלילה יחל לראות‪ ,‬ובחצות הלילה תפקחנה עיניו‪.‬‬
‫וא"כ שניהם יודעים לכוון את השעות‪ ,‬רק הנשר יראה גלוי עינים את אור שמש מנורת‬

‫המאור הגדול המאיר לעולם כולו‪ .‬והעטלף בחושך ילך ובצלמות יתהלך‪.‬‬

‫כן הוא ההבדל בין משה איש האלקים ובין בלעם הקוסם‪ ,‬כי שניהם ידעו לכוון את‬
‫השעה וידעו דעת עליון כמ"ש [ברכות ז']‪ ,‬אך בכל זאת היו רחוקים זה מזה בתכונתם‬
‫מקצה אל קצה‪ ,‬כי משה רבינו ע"ה היה גלוי עיניים כנשר וראה הכל באספקלריא‬
‫המאירה אור צח וקדוש‪ .‬וע"כ בעת רצון מלפני ה' ואז יורדת השפע האלהית והישע‬
‫הכללית ע"פ תבל ידע כל זה משה רבינו ע"ה‪ .‬ובעת נפתחו הצינורות הקדושות‬
‫וארובות השמים להזיל שפע טל אורות על אדם רב נפקחו עיניו יותר ויותר והשגת‬
‫נבואתו התגברה עליו ברוח אלקי קדוש ונורא וע"כ ידע בראשית השפע באמצעותה‬

‫ובסופה בעת נסגרו שערי ההשפעה ויסכרו מעינות תהום רבה‪.‬‬

‫ואז היה בלעם נופל [עת היה משה גלוי עיניים] ארצה ויתחמק ויתפלש באופל ומצוקת‬
‫עיפתה כהעטלף‪ ,‬כי לא ידע מאומה מעתידות ובצלמות התהלך‪ ,‬כי כח הטומאה כליל‬
‫יחלוף עת כח הקדושה מתגברת‪ ,‬ובראשית השפע האלקי ועת רצון חשכו עיניו וכן‬

‫כסדר הנ"ל‪.‬‬

‫‪188‬‬