Page 238 - V2
P. 238

‫הגאון רבי משה שפירא זצ"ל‬
‫המדע]‪ ,‬שהטעם הוא משום‪ ,‬שכיון שהדין הוא 'אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על‬
‫מנת לקבל פרס'‪ ,‬לכן העלימה התורה את השכר כדי שלא יעבוד בשביל זה‪ ,‬וא"כ אם‬
‫יאמר האדם שהמתורה מוכח שאין שכר ועונש‪ ,‬אין זה אלא 'טועה בדברי תורה' ואינו‬
‫כופר‪ ,‬ולכן השמיט הרמב"ם את האמונה של שכר ועונש 'בהלכות'‪ ,‬כיון שהכפירה בזה‬

                                       ‫אין לה דין כפירה‪ ,‬ובזה מודה הרמב"ם לראב"ד‪.‬‬
‫ו‪ .‬והנה הדברים מאירים‪ ,‬שהכפירה שהוסיף הרמב"ם על העיקרים‪ ,‬הוא הכפירה‬
‫של 'מכחיש מגידיה' כגון צדוק וביתוס‪ .‬ובאמת כפירתם היתה 'בעיקר של שכר ועונש'‪,‬‬
‫אבל מ"מ אין דינם להיות כופרים משון העיקר הזה‪ ,‬כיון שאין דין כפירה בעיקר של‬
‫שכר ועונש‪ ,‬כיון שאין זה אלא טועה בדברי תורה‪ ,‬אמנם מה שהם נקראים כופרים‬
‫זה משום שהם הכחישו מגידיה‪ ,‬ואתי שפיר מאד מה שהחליף הרמב"ם את הכפירה‬
‫בשכר ועונש בכפירה של הכחיש מגידיה‪ ,‬כי הכופר בשכר ועונש אין כפירתו אלא מצד‬

          ‫שהכחיש מגידיה‪ ,‬ולא מצד עצם הדבר‪ ,‬וכמו שביארנו [שיעורי אבות ח"א עמ' פה]‬

                              ‫הכופר בסיפורי ובאגדות חז"ל‬
   ‫הרמב"ם [בפ"ג מהל' תשובה ה"ח] כותב‪' ,‬שלושה הם הכופרים בתורה וכו'‪ ,‬וכן הכופר‬
   ‫בפירושה והיא תורה שבעל פה‪ ,‬והמכחיש מגידיה כגון צדוק וביתוס'‪ .‬ושאלתי את‬
   ‫הג"ר יאשע בער סלובייצ'יק זצ"ל‪ ,‬מה דין הכופר בסיפורי חז"ל ובדברי האגדות‬

                                                ‫שאינם פירושי התורה שבכתב מה דינו‪.‬‬
   ‫והשיב לי‪ ,‬דזה הוא בכלל מה שסיים הרמב"ם וכתב‪' ,‬והמכחיש מגידיה'‪ ,‬דגם‬
   ‫המכחיש את דברי חז"ל מגידי התורה שבעל פה‪ ,‬דינו ככופר ממש שכפר בגוף‬

                                                                        ‫התורה ופירושה‪.‬‬

    ‫[מגד גבעות עולם עמ' כה]‬

                                                       ‫‪238‬‬
   233   234   235   236   237   238   239   240   241   242   243