Page 238 - V2
P. 238
הגאון רבי משה שפירא זצ"ל
המדע] ,שהטעם הוא משום ,שכיון שהדין הוא 'אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על
מנת לקבל פרס' ,לכן העלימה התורה את השכר כדי שלא יעבוד בשביל זה ,וא"כ אם
יאמר האדם שהמתורה מוכח שאין שכר ועונש ,אין זה אלא 'טועה בדברי תורה' ואינו
כופר ,ולכן השמיט הרמב"ם את האמונה של שכר ועונש 'בהלכות' ,כיון שהכפירה בזה
אין לה דין כפירה ,ובזה מודה הרמב"ם לראב"ד.
ו .והנה הדברים מאירים ,שהכפירה שהוסיף הרמב"ם על העיקרים ,הוא הכפירה
של 'מכחיש מגידיה' כגון צדוק וביתוס .ובאמת כפירתם היתה 'בעיקר של שכר ועונש',
אבל מ"מ אין דינם להיות כופרים משון העיקר הזה ,כיון שאין דין כפירה בעיקר של
שכר ועונש ,כיון שאין זה אלא טועה בדברי תורה ,אמנם מה שהם נקראים כופרים
זה משום שהם הכחישו מגידיה ,ואתי שפיר מאד מה שהחליף הרמב"ם את הכפירה
בשכר ועונש בכפירה של הכחיש מגידיה ,כי הכופר בשכר ועונש אין כפירתו אלא מצד
שהכחיש מגידיה ,ולא מצד עצם הדבר ,וכמו שביארנו [שיעורי אבות ח"א עמ' פה]
הכופר בסיפורי ובאגדות חז"ל
הרמב"ם [בפ"ג מהל' תשובה ה"ח] כותב' ,שלושה הם הכופרים בתורה וכו' ,וכן הכופר
בפירושה והיא תורה שבעל פה ,והמכחיש מגידיה כגון צדוק וביתוס' .ושאלתי את
הג"ר יאשע בער סלובייצ'יק זצ"ל ,מה דין הכופר בסיפורי חז"ל ובדברי האגדות
שאינם פירושי התורה שבכתב מה דינו.
והשיב לי ,דזה הוא בכלל מה שסיים הרמב"ם וכתב' ,והמכחיש מגידיה' ,דגם
המכחיש את דברי חז"ל מגידי התורה שבעל פה ,דינו ככופר ממש שכפר בגוף
התורה ופירושה.
[מגד גבעות עולם עמ' כה]
238
