Page 161 - 28222
P. 161

‫הזקיף | ‪161‬‬

                   ‫"ואם זאת מלכודת? אסור לך לעשות את זה‪".‬‬
   ‫"הטלפון שלך עליך? אתה יכול להגיד לי איפה המקום הזה?"‬
‫רת'רפורד הקיש על המסך ועשה כמה תנועות החלקה וצביטה‪.‬‬

                                                  ‫"ריצ'ר? אל תלך‪".‬‬
                                                     ‫"למה לא?"‬

‫"אני מכיר את המקום הזה‪ .‬זה מפעל ישן‪ .‬מחוץ לעיירה‪ .‬הוא‬
‫נטוש כבר שנים‪ .‬כשהייתי ילד היו כל מיני שמועות סביבו‪ .‬כל מי‬

                   ‫שהלך לשם לא חזר‪ .‬אני בחיים לא העזתי ללכת‪".‬‬

‫"בית המרגלים" היה חבוי מאחורי קיר‪ .‬הקיר היה בנוי אבן‪ ,‬בגובה‬
‫שניים וחצי מטרים‪ ,‬והסתיים בשברי זכוכיות‪ .‬שביל הגישה היה חסום‬
‫בשער‪ .‬עשוי ברזל‪ .‬גם הוא בגובה שניים וחצי מטרים‪ .‬מהסוג שמחליק‬
‫הצידה‪ ,‬כך שאין לו צירים‪ .‬וגם לא נקודת חיבור במרכז‪ .‬נטול נקודות‬
‫תורפה‪ .‬השער היה פשוט‪ .‬חף משטויות‪ .‬חף מקישוטים‪ .‬סורגי ברזל‬
‫מאונכים ותו לא‪ .‬הוא הזכיר לריצ'ר סבכת ענק מעל פתח ניקוז או‬
‫ביוב‪ .‬כדי להפיל דבר כזה צריך טנק‪ .‬הסורגים היו קרובים זה לזה‬
‫מכדי שמישהו שאינו ילד יוכל להשתחל ביניהם‪ .‬לא הצעה מזמינה‪.‬‬
‫להשלמת האפקט הוצב שלט בגובה העיניים‪ :‬אין לצלם‪ .‬אין להסיג‬

                                ‫גבול‪ .‬אין ריאיון ללא תיאום מראש‪.‬‬
‫רת'רפורד הצביע על השלט‪" .‬אולי שרה צדקה‪ .‬אולי היינו צריכים‬
‫להתקשר מראש‪ ".‬אחר כך הוא פתח את החלון ולחץ על כפתור‬

                               ‫הצלצול בלוח מקשים מחובר לעמוד‪.‬‬
‫"כן?" בקע קול של אישה כעבור חצי דקה‪ ,‬שקט וצונן כמו לחישה‬

                                                          ‫מתוך קבר‪.‬‬
        ‫"בוקר טוב‪ .‬שמי ראסטי רת'רפורד‪ .‬מר קלוסטרמן פנוי?"‬

                              ‫"אתה יודע לקרוא‪ ,‬מר רת'רפורד?"‬
                                                            ‫"כן‪".‬‬

                                                ‫"תיאמת מראש?"‬
                                                           ‫"לא‪".‬‬

                 ‫"אז אתה אמור לדעת שמר קלוסטרמן לא פנוי‪".‬‬
   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165   166