Page 161 - 28222
P. 161
הזקיף | 161
"ואם זאת מלכודת? אסור לך לעשות את זה".
"הטלפון שלך עליך? אתה יכול להגיד לי איפה המקום הזה?"
רת'רפורד הקיש על המסך ועשה כמה תנועות החלקה וצביטה.
"ריצ'ר? אל תלך".
"למה לא?"
"אני מכיר את המקום הזה .זה מפעל ישן .מחוץ לעיירה .הוא
נטוש כבר שנים .כשהייתי ילד היו כל מיני שמועות סביבו .כל מי
שהלך לשם לא חזר .אני בחיים לא העזתי ללכת".
"בית המרגלים" היה חבוי מאחורי קיר .הקיר היה בנוי אבן ,בגובה
שניים וחצי מטרים ,והסתיים בשברי זכוכיות .שביל הגישה היה חסום
בשער .עשוי ברזל .גם הוא בגובה שניים וחצי מטרים .מהסוג שמחליק
הצידה ,כך שאין לו צירים .וגם לא נקודת חיבור במרכז .נטול נקודות
תורפה .השער היה פשוט .חף משטויות .חף מקישוטים .סורגי ברזל
מאונכים ותו לא .הוא הזכיר לריצ'ר סבכת ענק מעל פתח ניקוז או
ביוב .כדי להפיל דבר כזה צריך טנק .הסורגים היו קרובים זה לזה
מכדי שמישהו שאינו ילד יוכל להשתחל ביניהם .לא הצעה מזמינה.
להשלמת האפקט הוצב שלט בגובה העיניים :אין לצלם .אין להסיג
גבול .אין ריאיון ללא תיאום מראש.
רת'רפורד הצביע על השלט" .אולי שרה צדקה .אולי היינו צריכים
להתקשר מראש ".אחר כך הוא פתח את החלון ולחץ על כפתור
הצלצול בלוח מקשים מחובר לעמוד.
"כן?" בקע קול של אישה כעבור חצי דקה ,שקט וצונן כמו לחישה
מתוך קבר.
"בוקר טוב .שמי ראסטי רת'רפורד .מר קלוסטרמן פנוי?"
"אתה יודע לקרוא ,מר רת'רפורד?"
"כן".
"תיאמת מראש?"
"לא".
"אז אתה אמור לדעת שמר קלוסטרמן לא פנוי".