Page 155 - Step and repeat document 1
P. 155

‫ִּכ ְת ִמית ֵאירֹוִּפית ִני ְמ ִפית ַהַּד ְרַּדר‬

‫© אדם וורצקי‬

‫© וולפגנג ווגנר‬

‫© וולפגנג ווגנר‬  ‫מין נדיר ביותר בישראל‪ ,‬נצפה רק פעם אחת בחוף הגליל המערבי‪ .‬הבוגרים‬
‫© דובי בנימיני‬   ‫זהים לגמרי בהופעתם לכיתמית ירושלים וההבדלה בין המינים אפשרית‬
                 ‫בעיקר בשלב הזחל – לזחלים בדרגה שלוש והלאה יש ראש שחור בכיתמית‬
‫© דובי בנימיני‬   ‫אירופית‪ ,‬וכתום בכיתמית ירושלים‪ .‬לא מן הנמנע שעקב הופעתן הזהה המין‬

‫© דובי בנימיני‬                                                              ‫לא זוהה פעמים רבות‪.‬‬

‫‪155‬‬                                               ‫תקופת מעוף‪ :‬אפריל עד יולי‪.‬‬

                 ‫מחזור החיים‪ :‬מקימה שנים עד שלושה דורות בשנה‪ ,‬הנקבה מטילה את‬

                 ‫הביצים במקבצים על צדם התחתון של עלי הפונדקאי‪ .‬הביצים צהבהבות‪,‬‬
                 ‫אליפטיות עם ‪ 15‬צלעות אורך‪ .‬הזחלים בוקעים כעבור ‪ 6-20‬יום‪ ,‬הם‬
                 ‫חברותיים וחיים בתוך מטווה קורים‪ .‬זחלי דור הקיץ (שני או שלישי) בדרגה‬
                 ‫שלישית עוברים את החורף בדיאפאוזה‪ .‬באביב הבא מתחדשת פעילותם‬
                 ‫והם גדלים ומתפזרים על הפונדקאי‪ .‬ההתגלמות נעשית קרוב לקרקע‬
                 ‫והבוגר בוקע כעבור ‪ 2-4‬שבועות‪ .‬בוגרי הדור השני הגיחו מהגלמים בסוף‬

                                                                                                ‫מאי‪.‬‬

                 ‫תפוצה‪ :‬המין תואר מוינה‪ ,‬אוסטריה ולו תפוצה רחבה מצפון אפריקה וספרד‬

                 ‫דרך דרום אירופה למרכז אסיה‪ ,‬צפון סין וקוריאה‪ .‬במזרח הים התיכון‬
                                        ‫תפוצתו חופית ומגיעה לגבולה הדרומי בגליל המערבי‪.‬‬

                 ‫פונדקאים‪ :‬בישראל תועדה בסוף שנות ה ‪ 1950‬על קוציץ סורי*‪ ,‬אך המין‬

                           ‫עשוי להתפתח גם על מיני מורכבים כגון דרדר‪ ,‬קרדה‪ ,‬חוחן וחוח‪.‬‬

                 ‫• בדיקה חוזרת של שושנות העלים של הצמח אשר זוהה כ‪"-‬קוציץ" שנערכה‬
                 ‫בשנים ‪ 2018‬ו – ‪ 2021‬תוך התיעצות עם אורי פרגמן (אוצר הגנים הבוטניים‬
                 ‫בירושלים) העלתה שאם הצמח זוהה בשנות ה ‪ 1950‬לפי שושנת העלים‬
                 ‫שלו‪ ,‬אזי למעשה מדובר בחוח עקוד הדומה מאד בשלב הזה לקוציץ סורי‪.‬‬
                 ‫לצערו של המחבר לא ניתן לשחזר את התצפית הזאת כי מאז התצפית‬
                 ‫הראשונה לא נצפו יותר זחליה של הכיתמית האירופית בגליל המערבי‬

                                      ‫ונראה שהיא נסוגה צפונה בגלל ההתחממות הגלובלית‪.‬‬

                                          ‫)‪Danaus chrysippus chrysippus (Linnaeus, 1758‬‬
                          ‫]‪Melitaea phoebe phoebe [Denis & Schiffermüller, 1775‬‬
   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159   160