Page 50 - DANIEL-KATAN
P. 50

‫היו סביביו‪ .‬כל היום ההוא נפלתי על הארץ‬       ‫‪50‬‬
                  ‫וגעיתי‪.‬‬

‫אחר שהלכה האש ראיתי את המאור הקדוש‪,‬‬
‫קודש הקדשים‪ ,‬שנסתלק מן העולם ‪ ,‬נתעטף‬

        ‫ושוכב על ימינו ופניו צוחקות‪.‬‬

‫עמד רבי אלעזר בנו ולקח ידיו ונשק אותן‪ ,‬ואני‬
‫ליחכתי את העפר שתחת רגליו‪ .‬רצו החברים‬
‫לבכות‪ ,‬ולא יכלו לדבר‪ .‬התחילו החברים בבכיה‪,‬‬
‫ורבי אלעזר בנו נפל שלוש פעמים ולא יכל‬
‫לפתוח פיו‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬פתח ואמר‪ :‬אבי אבי ‪,‬‬
‫שלושה היו וחזרו להיות אחד‪ .‬עתה ינודו החיות‬
‫וציפרים פורחות ומשתקעות בנוקבי הים הגדול‪,‬‬

         ‫והחברים כולם שותים דם‪.‬‬

‫עמד רבי חייא על רגליו ואמר‪ ,‬עד עתה היה‬
‫המאור הקדוש משגיח עלינו ‪ ,‬עתה אין הזמן‬
‫אלא להשתדל בכבודו‪ .‬עמד רבי אלעזר ורבי‬

     ‫אבא ולקחו אותו במיטה של סולם‪.‬‬

‫מי ראה בלבול הדעת של החברים‪ .‬וכל הבית‬
‫היה מעלה ריחות‪ .‬העלו אותו על המיטה‪ ,‬ולא‬

    ‫נשתמש בו אלא רבי אלעזר ורבי אבא‪.‬‬
   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55