Page 51 - 27122
P. 51
ואני באתי לכאן להקשיב
ורד רמון ריבלין
הרגע שבו אתה יודע מה אתה צריך
קרדיט :רמי זרנגר לעשות בחיים הוא רגע מכונן ,רגע
שמפורז מהרעשים של החוץ.
חזרתי מפגישה עם המטופל שלי,
יובל .נמאס לו לחיות ,והוא בן 13בסך הכול .אני לא אוהב את עצמי ,הוא
אמר לי ,ודפק אגב כך את ראשו בקיר ,כהרגלו.
שני מטופלים כבר היו לי בקליניקה של האוניברסיטה ,למרות שרק התחלתי
את לימודי התואר השני בפסיכולוגיה קלינית .קצת לפני גיל ,26קצת אחרי
ירח הדבש .מעיינות הדבש שניגרו בימי התואר הראשון בבאר שבע ,נסתתמו.
מדי בוקר עליתי לאוטובוס לבר־אילן וחזרתי עם רדת החשכה.
"בחרתי מסלול שאני לא שלמה איתו ",נאנחתי בפני בעלי הצעיר ,שהיה
מסור בכפייתיות לסטארט־אפ שלו .אלא שהוא די התאהב ברעיון של בת זוג
פסיכולוגית והדף אותי" .תפסיקי לעשות אנליזות ",הוא מחה .הרגשתי שלא
אותי הוא רואה ,אלא משהו אחר.
אט־אט התחוור לי ,שהמלנכוליה שתקפה אותי הולכת וסוגרת עליי.
המלכוד היה מושלם .עברתי כל כך הרבה משוכות כדי להתקבל לקלינית,
שכאשר מצאתי את עצמי בפנים ,היה מאוחר להגיד לא.
נסעתי ללימודים כבויה ומכונסת .האם נסדקה חומת המגן שבניתי עם
השנים? האם ההתעסקות בתת־מודע מאיימת לבקע אותה? אולי עדיף שהכול
יישאר כמו שהוא .מודחק ,חבוי .בשביל מה לנבור ולהחריב את המנגנונים
השבריריים? אולי עדיף לא לטעום מעץ הדעת.
ייעוד נשמע כמו משהו גדול מהחיים ,אבל בסוף זה נפרט לרגע ועוד רגע.
כשאתה מרגיש שאתה באלמנט שלך ,שקוע לגמרי ,נשאב לעשייה ,מביא את
הדבר הייחודי הזה שלך ,את מה שמניע אותך .אני ,האמת ,אוהבת לחפור.
אז הלכתי על עיתונות עוד לפני שהבנתי מה זה .במסגרת העיתון של התיכון
התחלתי לראיין כבר בשישית ,כדי לבדוק מה קורה עם הבנים בשביעית .אז
גם התחלתי לקבל את תלושי השכר הראשונים שלי מ"ידיעות אחרונות".
