Page 62 - 27122
P. 62
לא עוצרת באדום
דניאל רוט אבנרי
יש לי כלל ברזל בחיים :מי שלא רוצה
אותי ,אני לא רוצה אותו .הוא נולד קרדיט :שלי בינשטוק
אחרי שנזרקתי בבושת פנים בכיתה ח'
ממגמת קרמיקה בבית הספר ,לאחר
שהמורה ירתה לעברי שאני סובלת מ"שתי ידיים שמאליות ופטפוטים
מוגזמים" .הסברתי לגברת שאת עשר האצבעות שלי אני מעדיפה להשקיע
במקומות שבאמת אפשר להגיע בהם להישגים .דרכינו נפרדו לאחר שיחה
בחדר המנהלת .לא טרחתי להיעלב או להביט לאחור.
כן ,הייתי ילדה לא רגועה שלא מסוגלת לשבת רגע בשקט ,ובכל מקום
מחפשת בסקרנות את הערוץ השונה ,הנסתר ,זה שאף אחד עוד לא גילה.
מעולם לא חיפשתי נעליים להיכנס אליהן ,אלא הקפדתי לתפור לי את שלי.
דרך שחידדה בי את כלל מספר :2לחשוב שונה.
וכך ,אחרי הקרמיקה המשכתי בעקביות להיבעט גם ממגמת הציור,
הצילום והתיאטרון ,עד שפתחו בבית הספר מגמת קליעה למטרה בירי
ברובה אולימפי .בום ,התאהבתי .הענף המיוחד דרש ממני שקט ,סיבולת
וריכוז ברמות הכי גבוהות שיש כדי לנצח .פינטזתי שאני עומדת על הפודיום
באליפות העולם .אחרי חמש שנים בנבחרת ישראל של השקעה מתמדת,
אימונים יומיים מפרכים ואינספור תחרויות ברחבי העולם ,השגתי את
המטרה :מדליית ארד באליפות העולם עד גיל 21שנערכה בקרואטיה.2006 ,
למרות התחזיות הקודרות של המורים לגביי ,סיימתי בכיתה י"א את
כל הבגרויות בבית ספר אקסטרני ,ובו פיתחתי יכולות לרכוש את כבודם
של שאר הלומדים כצעירה שבחבורה .מסגרת זו איפשרה לי להשקיע את
כל כולי בספורט הקליעה ,שבו הייתי אלופת ישראל במשך שמונה שנים.
בשירות הצבאי זכיתי למעמד ספורטאית מצטיינת .מעבר להתמודדות מגיל
צעיר בסיר לחץ של השקעה ,ניצחונות או הפסדים ,הספורט לימד אותי דבר
אחד מעל הכול :עצמאות.
נסעתי לבדי לאימונים באוטובוסים שעות ארוכות מדי יום .כששכחתי
ארנק ,צעדתי קילומטרים ברגל .התחריתי בתנאי ירי קשוחים — ממינוס 20
