Page 127 - 8-8-2022
P. 127

‫ָס ִטי ִּרְכי ֹתם ַ‪-‬הּ ְָכמָנ ָעףרֹוָצתֹהב ָס ִטי ִרית ַהְּמ ָערֹות‬

‫© דובי בנימיני‬

‫© משה לאודון‬    ‫מעופפת באזורים הים תיכוניים של ישראל‪ .‬במדרונות המזרחיים עד בקעת‬
                ‫הירדן‪ ,‬בגולן ובחרמון (מעפיל לפסגות)‪ .‬דומה לסטירית החרמונית‪ ,‬המעופפת‬
‫© שלו ויסמן‬     ‫לצדה במרומי החרמון‪ .‬למין זה יכולת נדידה‪ ,‬והפרטים נצפים באזורים‬
                ‫פתוחים‪ ,‬בואדיות ובעיקר מתקבצים ליד מערות ומצוקים מוצלים‪ ,‬שם מצויים‬
‫© משה לאודון‬    ‫מיני דגניים ירוקים מהם הזחלים ניזונים‪ .‬הבוגרים מעופפים בשעות דימדומים‬
                ‫ונצפו בשעות אחר הצהריים המאוחרות‪ ,‬עד כעשר דקות לאחר השקיעה‪.‬‬
‫© אופיר תומר‬    ‫בבריכות ההשלגה בחרמון ניצפו פרטים בודדים מוצצים בוץ‪ .‬בכנפיו הקדמיות‬
‫© דובי בנימיני‬  ‫של הזכר פס בולט של קשקשי ריח שחורים‪ .‬לפחות מאז תחילת המאה‬

 ‫‪127‬‬              ‫ה‪ 21 -‬נמצא המין בנסיגה צפונה לגליל ולחרמון ומזרחה למדבר השומרון‪.‬‬

                ‫תקופת מעוף‪ :‬הבוגרים מתחילים לבקוע באמצע אפריל ונצפים עד אוקטובר‪.‬‬

                ‫למרגלות החרמון הבוגרים בוקעים בסוף מאי‪ ,‬ונקבות אחרונות נצפו בסוף‬
                ‫ספטמבר בגובה ‪ 2000‬מ’‪ .‬ביוני ‪ 1974‬לכד המחבר זוג סטיריות מערות‬
                ‫שהעפיל לפסגת החרמון (‪ 2814‬מ’)‪ ,‬האם הן מזדווגות לפני אסטיבציית‬
                ‫הקיץ? נראה שבקיץ פעילותן מצומצמת‪ ,‬ובסתיו הן מתעוררות להטלת ביצים‪.‬‬

                ‫מחזור החיים‪ :‬המין מקים דור אחד בשנה‪ .‬נקבות מרובות וזכרים בודדים‬

                ‫נמצאים באסטיבציה בחדשי הקיץ במעמקי מערות; לפעמים ‪ 6-8‬מ' מהפתח‪.‬‬
                ‫שם‪ ,‬בדופן האחורית של המערה הם מוצאים ביוטופ קר יחסית ומוגן מזוחלים‪,‬‬
                ‫שאינם נכנסים לעומק המערות בגלל הטמפרטורה הנמוכה‪ .‬נוכחות מופחתת‬
                ‫של זכרים עם הנקבות בסוף הקיץ מצביעה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬שההזדווגות (לפחות‬
                ‫בחלקה) מתרחשת בסתיו לפני הטלת הביצים‪ .‬אין תצפיות לביסוס טענה‬
                ‫זו‪ .‬הנקבה מטילה ביצים לבנות דמויות חבית שגבהן כמ"מ אחד ולארכן ‪21‬‬

                                ‫צלעות‪ .‬נראה ששלבי הגלגול שלו דומים לסטירית החרמונית‪.‬‬

                ‫תפוצה‪ :‬תפוצת המין משתרעת ממזרח טורקיה לאירן‪ ,‬אפגניסטן‪ ,‬סוריה‪,‬‬

                ‫לבנון‪ ,‬ירדן וישראל‪ .‬גבול התפוצה הדרומי בעבר הירדן הוא בראס‪-‬אנ‪-‬נקב‬
                ‫בדרום הרי אדום‪ ,‬במרומי מצוקי בקעת היסמה (ואדי רם‪ 1400 ,‬מ')‪ ,‬שם‬
                ‫צולמה ע"י המחבר מוצצת צוף מגעדה כחולת פרחים‪ .‬בישראל‪ ,‬כמעט באותו‬
                ‫קו רוחב‪ ,‬צולמה נקבה על ידי המנטרת נורה האק (גרמניה) בנחל שיטה‬
                ‫בערבה הדרומית כשבעים ק"מ מצפון לאילת‪ .‬נתוני הפרסומים האחרונים‬

                                          ‫מירדן מצביעים שהוא נפוץ שם יותר מאשר בישראל‪.‬‬

                                                       ‫פונדקאים‪ :‬מיני דגניים‪.‬‬

                                   ‫)‪PseudoAcnhtahzoacrhaatreilsepdhaamsosane(HsÜyrbane(rV, 1er8i0ty6,)1911‬‬
   122   123   124   125   126   127   128   129   130   131   132