Page 181 - 30322
P. 181
הרגע הנוכחי |181
"אני יודע שקשה לך להבין ,אבל הזמן אצלי מתנהל אחרת .אמא
כבר הסבירה לך כמה פעמים".
הוא נאנח ושואל" ,יום אחד יהיו לנו חיים רגילים?"
"כך אני מקווה".
"מתי?"
"בעוד חמש שנים ",אני אומר" ,ב־".2015
הוא מחשב בראש" .ב־ 2015אני אהיה בן שלוש־עשרה".
"אני מסכים ,יש עוד דרך ארוכה ...קדימה ,לך לישון".
"אני יכול לראות אותך נעלם?"
"לא ,לא .זה לא משחק או קסם ,ואני לא עוזב מיד .אני אשאר עם
אמא עוד קצת".
אני מכסה אותו שוב בשמיכה ומנשק אותו.
"כשאני לא פה ,אני סומך עליך שתתנהג יפה לאחותך ובעיקר
לאמא שלך".
הוא מהנהן ומאשר" ,כשאתה לא פה ,אני ראש המשפחה!"
"לא ,בן .אמא היא ראש המשפחה .אתה הגבר בבית .בסדר?"
"בסדר".
.3
הזמן טס.
העשור הראשון של שנות האלפיים הגיע לסיומו.
אמריקה סיימה עם משפחת ּב ּוש ושנות אובמה החלו.
בכל פעם ששבתי ,המשכתי לצפות בשינויים שהתחוללו בעולם.
האינטרנט פלש לכל פינה והשפיע על הכול :מוזיקה ,ספרים ,קולנוע.
אנשים התחילו לחיות עם טלפון נייד צמוד ליד ,לא מצליחים להסיט
ממנו את המבט למשך יותר משלוש דקות .אייפון ,פייסבוק ,גוגל,
אמזון ...הכול נעשה וירטואלי ,דיגיטלי ,לא מוחשי :התכתבויות,
שיחות ,חברים ,פנאי.
בשיחות לא הבנתי חלק מההקשרים התרבותיים .לא הכרתי את
השחקנים החדשים ,להקות הרוק החדשות ,הידוענים החדשים שלא
תמיד הבנתי למה הם מפורסמים.
