Page 41 - 30322
P. 41
הרגע הנוכחי |41
לארבע בולט מכיסו .הוא נשכב על הספסל בפניו לקיר .כשחזר
למלמולים המופרכים שלו ,סחבתי בחשאי את העיתון ופתחתי אותו
במתח" .הניו יורק טיימס" ,עם כותרת גדולה:
במירוץ לנשיאות,
הוועידה הדמוקרטית נתנה את ברכתה לביל קלינטון.
קול חדש לאמריקה חדשה.
מתחת לכותרת תיארה פסקה גדולה את המועמד עובר בקהל ,שלוב
זרוע עם רעייתו הילארי ובתו צ'לסי .התאריך היה 16ביולי .1992
טמנתי שוב את ראשי בידיי.
לא יכול להיות.
נברתי לשווא במחשבות .הזיכרון האחרון שלי היה מתחילת יוני
.1991הייתי מפורק .לרגע נפער בי חלל ,ולבי החל לפעום במרץ.
ניסיתי להסדיר את הנשימה ולהשליט היגיון כדי להתעשת .מה ההסבר
להפרעת הזיכרון שלי? פגיעה מוחית? טראומה? צריכת סמים?
אני רופא .על אף שנוירולוגיה אינה תחום ההתמחות שלי ,עברתי
די התמחויות בבתי חולים שונים ,לדעת שאובדן זיכרון הוא לרוב
תעלומה.
כנראה סבלתי מאמנזיה מתקדמת — לא זכרתי עוד מה קרה בעולם
אחרי שנכנסתי לחדר "האסור" במגדלור .מאז אותו יום המוח שלי
נתקע .נעלמתי מחיי יותר משנה!
אבל למה?
ניסיתי לחדד את מחשבותיי .כבר היו לי מטופלים שלא הצליחו
להעלות זיכרונות חדשים אחרי טראומה קשה מנשוא — זאת תגובת
מגננה כדי לא לאבד את השפיות .אבל בדרך כלל הזיכרונות שלהם
שבו והופיעו כעבור כמה ימים .במקרה שלי עברה יותר משנה...
אוי ,לעזאזל...
"ארתור קוסטלו?!"
שוטר במדים צעק את שמי מול דלת התא.
"זה אני ",אמרתי וקמתי.
