Page 104 - PIN-V2
P. 104
ההלכה שבתורה | תורת גילה 86
נרכרריחהרמשכםרובצרבפרםתפ
יום שני
-חלה קפואה
ככר לחם קפוא שהוציאוהו מתא ההקפאה של המקרר – אפשר לצרפו לככר לחם
אחר ללחם משנה ,אם אין לו שני ככרות לחם הראויים לאכילה מיד .ואין צריך להמתין עד
שהכיכר יופשר מקפאונו .וטוב שיאריך בסעודתו עד כדי הפשרת הלחם הקפוא ,שלקראת
סוף הסעודה יהיה ראוי לאכילה.
ואם אפשר בנקל לשאול לחם הראוי לאכילה משכנו – הכי עדיף טפי ,אף על פי שעליו
להחזיר הלחם לשכנו אחר שבירך עליו[ .ומותר להניח לחם קפוא בתוך מגש וכדו' ולהניחו
על הפלאטה החשמלית בשבת ,אך קודם לכן יקפיד לנער את גושי הקרח שעל הלחם ,וינגב
במגבת ,ומ"מ המחמיר תבא עליו ברכה]( .יבי"א ח"ח חאו"ח סי' לב ,חזו"ע שבת ח"ב עמ' קעט ,וילקו"י
שבת כרך א' עמ' שז)
-חלה מתוקה ומיני מזונות ללחם משנה
אדם שאין לו אלא ככר לחם אחת -יכול לצרף עמה עוגה וכדומה מדברים שברכתם
'בורא מיני מזונות' ,ומקיים בזה מצות לחם משנה( .חזו"ע שבת ח"ב עמ' קפה)
ולכך ,בן ספרד המוזמן לסעוד בשבת אצל בן אשכנז ,ויודע הוא שיגישו לפניו חלות מתוקות ,שאנו הנוהגים כדעת
מרן השלחן ערוך ,מברכים עליהן בורא מיני מזונות ועל המחיה – יקח עמו חלה אחת שאינה מתוקה ,ויוכל לצרף אליה
ללחם משנה מן החלות המתוקות שבבית מארחו( .יבי"א ח"י חאו"ח סי' יח)
-צירוף פת האסורה באכילה
פת האסורה באכילה ,כגון ששכחו להפריש ממנה חלה – אין לצרפה ללחם משנה [ואסורה
בטלטול]( .חזו"ע שבת ח"ב עמ' קפב)
יום שלישי
-חלה חרוכה מעט
חלה שנחרכה מעט באפיה ,והחלק החרוך עשוי להיחתך ולהיזרק -יש אומרים שאינה
ראויה ללחם משנה ,הואיל וכל העומד להיחתך כחתוך דמי .ויש חולקים .לפיכך ,אם יש לו
חלה אחרת יקחנה ללחם משנה ,ואם אין לו אלא זו – יש לסמוך על המקילים( .חזו”ע שבת ב
עמוד קפח)
-לחם חתוך ללחם משנה
לחם חתוך -אם כשאוחז הפרוסה עולה הככר עמה – חשיב לחם שלם לענין לחם משנה.
אבל אם הוא חתוך יותר באופן שכאשר אוחז הפרוסה – אין הככר עולה עמו ,לחם פרוס
מיקרי ,ואין יוצאין בו ידי חובת לחם משנה .ולכן לחם פרוס אפילו אם הוא מונח כולו בתוך
ניילון – אינו מצטרף ללחם משנה( .ילקו”י שבת כרך א עמוד שט)
יום רביעי
-חיוב שני הלחמים להיות שלמים
לכתחילה יש להקפיד שהלחמים יהיו שלמים לגמרי ולא פרוסים ,ומ”מ חלות שנדבקו
זו בזו בעת האפייה ,יש להפרידן בנחת זו מזו ,וראויות הן ללחם משנה אף על פי שמקום
ההפרדה ניכר( .חזון עובדיה שבת ב עמוד קעו)
ועל כל פנים ,יזהר שלא יסיר את התוית הדבוקה בלחם אלא אחר בציעתו ,כדי שהלחם יהיה
שלם בשעת הברכה( .ילקוט יוסף שבת א עמוד שה)