Page 104 - PIN-V2
P. 104

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה‬                                                                                                                            ‫‪86‬‬

 ‫נרכרריחהרמשכםרובצרבפרםתפ‬

                                                                                                                                           ‫יום שני‬

                                                                     ‫‪ -‬חלה קפואה‬
‫ככר לחם קפוא שהוציאוהו מתא ההקפאה של המקרר – אפשר לצרפו לככר לחם‬
‫אחר ללחם משנה‪ ,‬אם אין לו שני ככרות לחם הראויים לאכילה מיד‪ .‬ואין צריך להמתין עד‬
‫שהכיכר יופשר מקפאונו‪ .‬וטוב שיאריך בסעודתו עד כדי הפשרת הלחם הקפוא‪ ,‬שלקראת‬

                                                      ‫סוף הסעודה יהיה ראוי לאכילה‪.‬‬
‫ואם אפשר בנקל לשאול לחם הראוי לאכילה משכנו – הכי עדיף טפי‪ ,‬אף על פי שעליו‬
‫להחזיר הלחם לשכנו אחר שבירך עליו‪[ .‬ומותר להניח לחם קפוא בתוך מגש וכדו' ולהניחו‬
‫על הפלאטה החשמלית בשבת‪ ,‬אך קודם לכן יקפיד לנער את גושי הקרח שעל הלחם‪ ,‬וינגב‬
‫במגבת‪ ,‬ומ"מ המחמיר תבא עליו ברכה]‪( .‬יבי"א ח"ח חאו"ח סי' לב‪ ,‬חזו"ע שבת ח"ב עמ' קעט‪ ,‬וילקו"י‬

                                                                                       ‫שבת כרך א' עמ' שז)‬

                                            ‫‪ -‬חלה מתוקה ומיני מזונות ללחם משנה‬
‫אדם שאין לו אלא ככר לחם אחת ‪ -‬יכול לצרף עמה עוגה וכדומה מדברים שברכתם‬

                 ‫'בורא מיני מזונות'‪ ,‬ומקיים בזה מצות לחם משנה‪( .‬חזו"ע שבת ח"ב עמ' קפה)‬

‫ולכך‪ ,‬בן ספרד המוזמן לסעוד בשבת אצל בן אשכנז‪ ,‬ויודע הוא שיגישו לפניו חלות מתוקות‪ ,‬שאנו הנוהגים כדעת‬
‫מרן השלחן ערוך‪ ,‬מברכים עליהן בורא מיני מזונות ועל המחיה – יקח עמו חלה אחת שאינה מתוקה‪ ,‬ויוכל לצרף אליה‬

                                    ‫ללחם משנה מן החלות המתוקות שבבית מארחו‪( .‬יבי"א ח"י חאו"ח סי' יח)‬

                                                       ‫‪ -‬צירוף פת האסורה באכילה‬
‫פת האסורה באכילה‪ ,‬כגון ששכחו להפריש ממנה חלה – אין לצרפה ללחם משנה [ואסורה‬

                                                      ‫בטלטול]‪( .‬חזו"ע שבת ח"ב עמ' קפב)‬

                                                                                                                                        ‫יום שלישי‬

                                                                ‫‪ -‬חלה חרוכה מעט‬
‫חלה שנחרכה מעט באפיה‪ ,‬והחלק החרוך עשוי להיחתך ולהיזרק ‪ -‬יש אומרים שאינה‬
‫ראויה ללחם משנה‪ ,‬הואיל וכל העומד להיחתך כחתוך דמי‪ .‬ויש חולקים‪ .‬לפיכך‪ ,‬אם יש לו‬
‫חלה אחרת יקחנה ללחם משנה‪ ,‬ואם אין לו אלא זו – יש לסמוך על המקילים‪( .‬חזו”ע שבת ב‬

                                                                                                ‫עמוד קפח)‬

                                                          ‫‪ -‬לחם חתוך ללחם משנה‬
‫לחם חתוך ‪ -‬אם כשאוחז הפרוסה עולה הככר עמה – חשיב לחם שלם לענין לחם משנה‪.‬‬
‫אבל אם הוא חתוך יותר באופן שכאשר אוחז הפרוסה – אין הככר עולה עמו‪ ,‬לחם פרוס‬
‫מיקרי‪ ,‬ואין יוצאין בו ידי חובת לחם משנה‪ .‬ולכן לחם פרוס אפילו אם הוא מונח כולו בתוך‬

                             ‫ניילון – אינו מצטרף ללחם משנה‪( .‬ילקו”י שבת כרך א עמוד שט)‬

                                                                                                                                         ‫יום רביעי‬

                                                  ‫‪ -‬חיוב שני הלחמים להיות שלמים‬
‫לכתחילה יש להקפיד שהלחמים יהיו שלמים לגמרי ולא פרוסים‪ ,‬ומ”מ חלות שנדבקו‬
‫זו בזו בעת האפייה‪ ,‬יש להפרידן בנחת זו מזו‪ ,‬וראויות הן ללחם משנה אף על פי שמקום‬

                                              ‫ההפרדה ניכר‪( .‬חזון עובדיה שבת ב עמוד קעו)‬
‫ועל כל פנים‪ ,‬יזהר שלא יסיר את התוית הדבוקה בלחם אלא אחר בציעתו‪ ,‬כדי שהלחם יהיה‬

                                         ‫שלם בשעת הברכה‪( .‬ילקוט יוסף שבת א עמוד שה)‬
   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108   109