Page 110 - PIN-V2
P. 110

‫ההלכה שבתורה | תורת גילה‬                                                                                                                            ‫‪92‬‬

     ‫םינופרנרבונרםו רה‬

                                                ‫‪ -‬קיום מצות כיבוד הורים ע"י שליח‬
‫מצות כיבוד אב ואם הרי היא ככל מצות עשה‪ ,‬שמועיל לעשותן על ידי שליח‪ ,‬דשלוחו של‬

                                                                        ‫אדם כמותו‪.‬‬
                    ‫ועל כל פנים גם בכיבוד אב ואם אנו אומרים מצוה בו יותר מבשלוחו‪.‬‬

                         ‫ואפילו אם היה הבן תלמיד חכם ישתדל לעשות המצוה בעצמו‪.‬‬
‫אך אם אביו מצוה עליו לשרתו‪ ,‬והדבר קשה על הבן מאיזו סיבה‪ ,‬רשאי לכבדו על ידי שליח‪,‬‬

                      ‫ויוצא ידי חובת המצוה‪( .‬ילקו"י כיבוד או"א פרק ב' סעיף כח כרך א' עמוד רכד)‬

                                                                                                                                        ‫יום חמישי‬

                                              ‫‪ -‬זהירות מהתחייבות שיבקר את הוריו‬
‫בן שאמר לאביו שיבוא לבקרו בביתו‪ ,‬יזהר לומר בלי נדר‪ ,‬שיש אומרים שאסור לו לחזור‬
‫בו‪ ,‬דחשיב כנדרי מצוה‪ ,‬שהרי אמר לקיים מצות עשה של כיבוד אב ואם‪ .‬אולם אם אמר‬
‫לו אביו אין אתה מחוייב לבוא אלי‪ ,‬הרי הוא כאילו אמר לו התקבלתי‪ ,‬ואין צריך להתיר את‬

                                    ‫הנדר‪( .‬ילקו"י כיבוד אב ואם פרק ה' סעיף נא כרך א' עמוד תכז)‬
                                           ‫‪ -‬כיבוד הורים בקריאת ספרו על שם אביו‬

‫תלמיד חכם שכתב חיבור‪ ,‬יש שנהגו לקרוא את שם הספר על שם אביו או אמו‪ ,‬ויש בזה‬
‫קיום מצות כיבוד אב ואם‪[ .‬אולם אם ציוה אותו אביו לקרוא שם לספרו‪ ,‬והבן אינו חפץ בשם‬

       ‫זה‪ ,‬אין בזה חיוב מהדין לשמוע לאביו]‪( .‬ילקו"י כיבוד או"א פרק ה' סעיף פז כרך א' עמוד תפא)‬

                                                                                                                                          ‫יום שישי‬

                                             ‫‪ -‬כיבוד בסנדקאות וקריאת שם לילדים‬
‫יש נוהגים לכבד בסנדקאות את אבי הבעל בבן ראשון‪ ,‬ואת אבי האשה בבן השני‪ .‬וכבר‬
‫נהגו הכל לכבד את ההורים בסנדקאות‪ ,‬משום כיבוד אב‪ .‬ואם אבי הבעל מוחל לטובת אבי‬

                    ‫האשה אפשר לכבד את אבי האשה לשבת בסנדקאות בבנו הראשון‪.‬‬
‫וכן הדין שאם מחל אביו על כבודו כדי לכבד בסנדקאות את אבי אביו – מותר לעשות כן‪.‬‬
‫אך אם הסבא רוצה לישב סנדק‪ ,‬ואביו של הסבא גם הוא רוצה לישב סנדק – זכות הקדימה‬
‫לסבא [אבי אביו] של הנימול‪( .‬יביע אומר חלק ה חיו”ד סימן כא אות ג‪ ,‬וילקו"י כיבוד או"א פרק ח' סעיף א‬

                                                                                           ‫כרך ב' עמוד סג)‬

                                                      ‫‪ -‬קריאת שם בנו על שם אביו‬
‫מנהג הספרדים ברוב המקומות לקרוא את שם בנם על שם ההורים גם בעודם בחיים‪.‬‬
‫ולכתחילה יש להקפיד לקרוא את הבן הראשון על שם אבי הבעל‪ ,‬ואת הבן השני על שם אבי‬
‫האמא‪ .‬ולכן אם יש חילוקי דעות בין הבעל לאשתו לגבי קריאת שם התינוק‪ ,‬שהאשה רוצה‬
‫שיקראו את הבן על שם אביה‪ ,‬והבעל רוצה שיקראו לתינוק על שם אביו‪ ,‬הדין עם הבעל‪.‬‬

                 ‫[אך בעדות שנהגו להקדים לקרוא על שם אבי האשה‪ ,‬הדין עם האשה]‪.‬‬
‫אולם אם אבי הבעל מוחל על כבודו לטובת אבי האשה – יכולים לקרוא הבן הראשון על שם‬

      ‫אבי האשה‪ .‬וכל שכן אם אבי האשה הוא תלמיד חכם‪ ,‬שיש בזה עשה דכבוד התורה‪.‬‬
‫ואם אבי הבעל בחיים ואבי האשה נפטר‪ ,‬רשאי הבעל בהסכמת אביו לקרוא התינוק על שם‬
‫חמיו‪ ,‬אבי האשה‪ ,‬להקים לו שם בישראל‪ ,‬והבן השני יקראו לו על שם אבי הבעל‪ .‬וכן המנהג‪.‬‬
‫ובכל אופן צריכים ליזהר מאד שלא יעשו מחלוקת ומריבה בענין קריאת השם לתינוק‪,‬‬
   105   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115