Page 110 - PIN-V2
P. 110
ההלכה שבתורה | תורת גילה 92
םינופרנרבונרםו רה
-קיום מצות כיבוד הורים ע"י שליח
מצות כיבוד אב ואם הרי היא ככל מצות עשה ,שמועיל לעשותן על ידי שליח ,דשלוחו של
אדם כמותו.
ועל כל פנים גם בכיבוד אב ואם אנו אומרים מצוה בו יותר מבשלוחו.
ואפילו אם היה הבן תלמיד חכם ישתדל לעשות המצוה בעצמו.
אך אם אביו מצוה עליו לשרתו ,והדבר קשה על הבן מאיזו סיבה ,רשאי לכבדו על ידי שליח,
ויוצא ידי חובת המצוה( .ילקו"י כיבוד או"א פרק ב' סעיף כח כרך א' עמוד רכד)
יום חמישי
-זהירות מהתחייבות שיבקר את הוריו
בן שאמר לאביו שיבוא לבקרו בביתו ,יזהר לומר בלי נדר ,שיש אומרים שאסור לו לחזור
בו ,דחשיב כנדרי מצוה ,שהרי אמר לקיים מצות עשה של כיבוד אב ואם .אולם אם אמר
לו אביו אין אתה מחוייב לבוא אלי ,הרי הוא כאילו אמר לו התקבלתי ,ואין צריך להתיר את
הנדר( .ילקו"י כיבוד אב ואם פרק ה' סעיף נא כרך א' עמוד תכז)
-כיבוד הורים בקריאת ספרו על שם אביו
תלמיד חכם שכתב חיבור ,יש שנהגו לקרוא את שם הספר על שם אביו או אמו ,ויש בזה
קיום מצות כיבוד אב ואם[ .אולם אם ציוה אותו אביו לקרוא שם לספרו ,והבן אינו חפץ בשם
זה ,אין בזה חיוב מהדין לשמוע לאביו]( .ילקו"י כיבוד או"א פרק ה' סעיף פז כרך א' עמוד תפא)
יום שישי
-כיבוד בסנדקאות וקריאת שם לילדים
יש נוהגים לכבד בסנדקאות את אבי הבעל בבן ראשון ,ואת אבי האשה בבן השני .וכבר
נהגו הכל לכבד את ההורים בסנדקאות ,משום כיבוד אב .ואם אבי הבעל מוחל לטובת אבי
האשה אפשר לכבד את אבי האשה לשבת בסנדקאות בבנו הראשון.
וכן הדין שאם מחל אביו על כבודו כדי לכבד בסנדקאות את אבי אביו – מותר לעשות כן.
אך אם הסבא רוצה לישב סנדק ,ואביו של הסבא גם הוא רוצה לישב סנדק – זכות הקדימה
לסבא [אבי אביו] של הנימול( .יביע אומר חלק ה חיו”ד סימן כא אות ג ,וילקו"י כיבוד או"א פרק ח' סעיף א
כרך ב' עמוד סג)
-קריאת שם בנו על שם אביו
מנהג הספרדים ברוב המקומות לקרוא את שם בנם על שם ההורים גם בעודם בחיים.
ולכתחילה יש להקפיד לקרוא את הבן הראשון על שם אבי הבעל ,ואת הבן השני על שם אבי
האמא .ולכן אם יש חילוקי דעות בין הבעל לאשתו לגבי קריאת שם התינוק ,שהאשה רוצה
שיקראו את הבן על שם אביה ,והבעל רוצה שיקראו לתינוק על שם אביו ,הדין עם הבעל.
[אך בעדות שנהגו להקדים לקרוא על שם אבי האשה ,הדין עם האשה].
אולם אם אבי הבעל מוחל על כבודו לטובת אבי האשה – יכולים לקרוא הבן הראשון על שם
אבי האשה .וכל שכן אם אבי האשה הוא תלמיד חכם ,שיש בזה עשה דכבוד התורה.
ואם אבי הבעל בחיים ואבי האשה נפטר ,רשאי הבעל בהסכמת אביו לקרוא התינוק על שם
חמיו ,אבי האשה ,להקים לו שם בישראל ,והבן השני יקראו לו על שם אבי הבעל .וכן המנהג.
ובכל אופן צריכים ליזהר מאד שלא יעשו מחלוקת ומריבה בענין קריאת השם לתינוק,